תמדא בע"מ נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'

1.בקשה להורות על כינוס אספות נושים ואספות סוג של בעלי-מניות בחברת תמדא בע"מ (להלן: "החברה") לצורך אישור הסדר לפי הוראת סעיף 350 לחוק החברות, תשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק החברות"). כעולה מהבקשה, בהתאם להסדר המוצע תרכוש החברה את מניותיה מידי בעלי-המניות מקרב הציבור, והיא תהפוך מחברה ציבורית לחברה פרטית (הסדר זה יכונה להלן גם: "ההסדר" או "ההסדר המוצע"). במסגרת הבקשה התבקש בית-המשפט גם לאשר את לוחות הזמנים לאישור ההסדר, כפי שהם פורטו בבקשה.

רקע

2.החברה התאגדה ביום 13.8.1976 כחברה פרטית, ובשנת 1993 הנפיקה לראשונה את ניירות-הערך שלה בבורסה והפכה לחברה ציבורית. הון המניות המונפק והנפרע של החברה מורכב מ- 23,816,784 מניות רגילות מתוכן 13,205,108 מניות רדומות ומוחזקות על-ידי החברה. מלבד מניות רגילות אין בחברה סוגים נוספים של ניירות-ערך. בעלת-השליטה בחברה היא חברת איפקס הנפקות בע"מ (להלן: "בעלת-השליטה") המחזיקה בכ-84.99% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה. עד שלהי שנת 2013 עסקה החברה בשיווק מים מינרליים תחת המותג "מי עדן". כיום – כך טענה החברה – אין לה כל פעילות עסקית.

הבקשה

3.בבקשה עתרה החברה כי בית-המשפט יאשר את כינוסן של אספות נושים ואספות בעלי-מניות בחברה לצורך אישור הסדר שעיקריו הם אלה: החברה תרכוש, ברכישה כפויה, את כל המניות המוחזקות על-ידי הציבור (1,592,676 מניות) בתמורה ל-5 אגורות למניה; מימון רכישת המניות (100%) יהיה על-ידי בעלת-השליטה בחברה (שכן לחברה אין מקורות כספיים למימון הרכישה); וכל בעלי-המניות יוותרו על כל טענה, תביעה או דרישה כלפי החברה שעילתה נובעת מאחזקותיהם במניות החברה (תנאי שכפי שיובהר להלן, החברה חזרה בה ממנו בישיבת יום 16.2.2020).

4.לטענת החברה, ההסדר עתיד להיטיב הן עם החברה (שכן הוא יחסוך לה את ההוצאות הנובעות מהיותה חברה ציבורית); והן עם בעלי-מניות המיעוט (שהאלטרנטיבה מבחינתם היא כי החברה תיכנס להליך פירוק ואז הם לא יקבלו כל תמורה כנגד מניותיהם). עוד טענה החברה כי גם אם בעלי-המניות לא יאשרו את ההסדר, היא תבקש כי בית-המשפט יאשר אותו חרף התנגדותם. זאת לאור עיקרון הדחיית זכויות בעלי-המניות כאשר החברה אינה סולבנטית. כפי שיובהר בשולי הדברים, החברה חזרה בה גם מבקשתה זו.

5.החברה ציינה כי העסקה המוצעת היא כזו בה יש לבעלת-השליטה בחברה עניין אישי (שכן היא תיוותר בעלת-המניות היחידה בחברה לאחר רכישת מניות המיעוט ממנו). עוד צוין בבקשה כי החברה ניסתה בעבר (משנת 2016 ואילך) להתקשר בהסכמים שונים עם צדדים שלישיים. במסגרת זו אושרו שני הסדרים שנועדו לאפשר הוצאה לפועל של ההסכמים האלה (ר' בהקשר זה פר"ק 21245-07-16 ופר"ק 39452-05-18 שיכונו להלן: "ההסדרים הקודמים"). ההסכמים הקודמים לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל.

עמדת הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי

6.הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן: "הממונה") לא התנגד לכינוס האספות לאישור ההסדר, וציין כי מהבקשה עולה שההסדר המוצע אינו משליך על זכויות כלשהן של נושי החברה. הממונה הבהיר כי אין נפקות בהליך דנן להסדרים הקודמים שאושרו לצורך הוצאה לפועל של עסקאות שבסופו של דבר בוטלו. הממונה עתר כי החברה תבהיר מהו היקף נכסיה נכון להיום ומהו השכר המשולם על-ידיה לעורך-דינה.

עמדת רשות ניירות-ערך

7.רשות ניירות-ערך (להלן: "הרשות") הבהירה בתשובתה כי לגישתה אין מקום לקבוע כלל מצמצם לצורך השימוש בסעיף 350 בביצוע רכישת מניות הציבור בחברה. לגישתה, הליך לפי סעיף 350 הוא הליך חליפי לגיטימי המבוסס על הסכמת החברה ועל פיקוח מצד בית-המשפט. זאת בניגוד להכרעתו של בית-המשפט המחוזי בעניין פר"ק (מחוזי ת"א) 35560-08-10 סלע קפיטל נדל"ן בע"מ נ' בעלי-המניות בחברה (7.11.2010) (להלן: "עניין סלע קפיטל"). יחד עם זאת צוין כי אם ייקבע שעל החברה להוכיח את קיומם של התנאים שנקבעו בעניין סלע קפיטל, הרי שאחד התנאים שנקבעו באותו פסק-דין לא הוכח במקרה דנן.