ת"א 65527-11-16 גונתר אנרגית רוח בע"מ נ' אנרגית רוח ירוקה בע"מ ואח'

לפני בקשת התובעת למחיקת תביעתה וזאת, בהתבסס על הוראות תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן:"תקנות סדר הדין האזרחי").

מבוא:

1. בבסיס התביעה לפני, השקעה אשר השקיעה התובעת לטענתה, בנתבעת 1 – אנרגיית רוח ירוקה בע"מ (להלן: "אר"י"), בהתאם להסכם השקעה מיום 13/9/06. במסגרת אותו הסכם הוקנתה לתובעת – בין היתר- הזכות לקבלת דיבידנד בכורה.

   לטענת התובעת, הואיל ואר"י לא קיימה את הוראות הסכם ההשקעה במלואן, פנתה התובעת להליך בוררות, במסגרתו הגיעו הצדדים לכדי הסכם פשרה ביום 14/4/11, אשר כבר בשלב זה יובהר, כי הצדדים לו הם – התובעת מן הצד האחד ומן הצדדים האחרים – אר"י (אשר חתמה באמצעות מנהלה מר אברהם מלמד ז"ל שהוא אביו המנוח של הנתבע 2 בתביעה לפני), חברת נפקו סטאר בע"מ, מר צהל הראל וחברה אמריקאית בשם DCI USA INC.

   לטענת התובעת, מכוח הסכם הפשרה היתה זכאית לקבל מאר"י דיבידנד בכורה אשר עומד למועד התביעה על סך כולל של 1,700,000$ אשר לא שולם לה.

2. בנסיבות אלו, הוגשה התביעה לתשלום דיבידנד הבכורה כנגד חברת אר"י (הנתבעת 1) וכנגד אייל מלמד (הנתבע 2) ועזבון המנוח אברהם מלמד ז"ל (הנתבע 3).

3. עילות התביעה, כפי שפורטו בכתב התביעה הינן עילות חוזיות בנוגע לנתבעת 1 ואילו באשר לנתבע 2- אשר הדיון בעניינו הוא העומד במוקד הבקשה לפני- נסבו על הפרת חובות זהירות או אמון על ידו, בעת ששימש כבעל מניות או כמנהל באר"י.

4. הנתבע 2 התגונן מפני התביעה וטען, בין היתר, כי דין התביעה להידחות וזאת, הואיל ורוב רובן של הטענות המועלות כנגדו, הועלו במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת, שהוגשה על ידי התובעת ובמסגרתה עתרה התובעת – במעמדה כבעלת מניות באר"י- לאשר הגשת תביעה נגזרת בשמה של אר"י כנגד הנתבע 2. אין חולק כי הבקשה האמורה נדונה בפני כבוד השופט כבוב ולאור המלצתו נמחקה על ידי התובעת , תוך שבהחלטתו נקבע כי הגשתה מחדש מותנית בתשלום הוצאות בסך 30,000 ₪ לנתבע 2.

   עוד הוסיף הנתבע 2 וטען כי אין לתובעת יריבות אישית כנגדו, בהינתן שלא חתם על הסכם כלשהו מולה, יתרה מכך, תחילת פעילותו באר"י – הן כבעל מניות והן כחבר דירקטוריון – הינה רק משנת 2013.

   בנוסף טען הנתבע 2, כי כל טענות התובעת הנסבות על נזקים אשר נגרמו על ידו, הרי הן טענות אשר לכאורה יכולה אר"י לטעון כנגדו ואולם לא התובעת וזאת, במיוחד עת הסעד נוסח כסעד של תשלום בפועל של הדיבידנד ולא פורטו, הנזקים הנובעים לתובעת (בהבדל מאר"י) כפועל יוצא מפעילות רשלנית של הנתבע 2, המוכחשת.