ת"א 6550-09-16 כהנים נ' רוזנשיין ואח'

לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 7.11.16.

המבקשים טוענים כי המשיב הסכים למתן ארכה להגשת כתב הגנה בתיק ובמקביל עתר לקבלת פסק דין בהעדרה של זו, וכל זאת במחטף חסר תום לב. ב"כ המבקשים מפרט בבקשתו את גרסתו להתנהלות הצדדים וההדברות ביניהם, תוך התייחסות להליך מקביל המתנהל בין הצדדים. בנסיבות, סבורים המבקשים כי יש לבטל את פסק הדין הן מחובת הצדק והן מכח שיקול דעתו של בית המשפט.

בתגובה טען המשיב באמצעות ב"כ כי הבקשה מופרכת ותלושה מהמציאות וכי על המבקשים לשאת בתוצאות מחדליהם. לטענת ב"כ המשיב מעולם לא סוכם בין הצדדים על הארכת המועד להגשת כתב ההגנה והוא מפרט בתגובתו את גרסתו להתנהלות הצדדים.

המבקשים השיבו לתגובה. לעמדתם אין בתגובה כל טעם ראוי מדוע לא יבוטל פסק הדין.

בטרם ניתנה החלטה זו הודיעו המבקשים כי קיבלו מב"כ המשיב דרישה לתשלום סכום פסק הדין, בחלוף ארבעים וחמישה ימים ממועד חתימתו (ור' בקשה 10 בתיק).

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים. "... בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397 (1954); ראו גם: ע"א 5000/92 בן-ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1) 830, 835 (1994);

בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה. נוכח המחלוקת בין באי כח הצדדים, אשר נדמה כי מוטב היה לו היו מוצאים את הדרך להסדירה במישרין ולא באמצעות הודעות לתיק בית המשפט, לא ניתן לקבוע בשלב זה מי מהצדדים חדל במחדל ולפתחו של מי רובצת האחריות למצב העניינים הנכחי. התרשמתי כי למבקשים טענות הגנה הראויות לברור במסגרת המשפט עצמו – וזאת בשים לב, בין היתר, לעובדה כי התביעה שלפני אינה, כעדות הצדדים עצמם, חזות כל היבטי המחלוקת בין הצדדים.

מכל האמור, אני קובע כי באיזון האמור לעיל באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין.

נוכח האמור, לא מצאתי גם להורות, בשלב זה, על חיוב בהוצאות או בהפקדה לקופת בית המשפט. שאלת ההוצאות תיבחן, גם ביחס להליך הבקשה לביטול פסק הדין, בהמשך ההליכים.