ת"א 6538-10-13 מ.ל.ש.מ. שיווק בע"מ נ' גרוס

1.לפניי בקשת הנתבעת, לסילוק התביעה על הסף וביטול עיקול שהוטל במסגרת תיק הוצל"פ 06-07579-13-2 בטרם מסירת האזהרה לידיה.

המדובר בבקשה לביצוע שיק ע"ס 131,629 ₪ ז"פ 27.12.12 שהגישה התובעת לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל. בד בבד הוגשה בקשה להטלת עיקול זמני במעמד צד אחד בטרם מסירת האזהרה לנתבעת. כב' הרשמת נעתרה לבקשה והטילה עיקול ברישום על דירתה של הנתבעת.

ביום 21.7.13 הגישה הנתבעת התנגדות לביצוע שטר וטענה,בין היתר, כי השטר שבמוקד ניתן בקשר להסכמי הלוואה שנכרתו בינה לבין מר עמרם וקנין,שהינו מי שפועל,לטענתה,מאחורי התובעת. בתצהיר התומך בהתנגדות פרטה הנתבעת את מערכת היחסים בינה לבין עמרם ואת ההלוואות שנטלה ממנו.

בהתאם להחלטה מיום 28.4.14,התקבלה התנגדות הנתבעת ותצהירה הפך כתב הגנה.

2.לטענת הנתבעת על ההלוואות חולשות הוראות חוק הסדרת הלוואות חוק בנקאיות, תשנ"ג-1993 (להלן: "החוק"). הנתבעת טענה כי מדובר בהלוואות שניתנו בניגוד לחוק,ללא הסכמים בכתב ובריבית העולה על הריבית המותרת. הנתבעת טענה כי התביעה אינה ממלאת אחר דרישותיו הקוגנטיות של החוק ואף הוגשה ללא המסמכים והפירוט הנדרשים בתביעה כזו לפי הוראותיו הקוגנטיות של החוק כאמור בסעיף 2 ו 3 לחוק.

עוד נטען כי לפי סעיף 8(א) לחוק,על מלווה שמגיש תובענה כנגד לווה, לרבות בקשה לביצוע שטר בהוצל"פ בקשר לחוזה הלוואה, לצרף לכתב התביעה העתק של חוזה ההלוואה ולפרט את כל הדרוש לפי סעיף 8(ב) לחוק. הנתבעת הפנתה, בין היתר לפסק הדין שניתן בע"א 4003/07 בס' נ' אברהם אריה וביקשה להחילו על נסיבות המקרה דנא.

בנוסף טענה הנתבעת כי השיק נמסר פתוח, אולם פרטיו, לרבות זמן פירעון, שם הנפרע, מולאו ללא ידיעתה ולפיכך, לטענתה, יש לראות בשיק שנחתם על ידי בעל החשבון ואשר אבד ונמצא על ידי אדם זר.

3.התובעת התנגדה לבקשה וטענה כי תחולת החוק אמורה להיבחן רק לאחר פריסת הראיות לפני בית המשפט, ולא במסגרת של בקשה לסילוק על הסף.לטענת התובעת, הנתבעת לא הניחה תשתית ראייתית כלשהי לפיה החוק חל בהליך שבנדון. התובעת טענה כי היא איננה עוסקת במתן הלוואות כדבר שבשגרה ואין זה עיסוקה כלל וכלל ואף טענה כי לא גבתה כלל ריבית על הכספים.

4.ביחס לבקשה לביטול עיקול טרם מסירת אזהרה בתיק ההוצל"פ טענה הנתבעת כי יש להורות על ביטול העיקול מאחר שהתובעת לא עמדה בתנאים שנקבעו בהוראות התקנות ולא הציגה ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה. כן הפנתה התובעת למאזן הנוחות ולנזק שעלול להיגרם לה, אל מול הנזק שעלול להיגרם לנתבעת.

5.התובעת התנגדה גם לבקשה זו וטענה כי לבקשה לא צורף תצהיר לאימות העובדות המשמשות תשתית לבקשה לביטול עיקול. לגופם של דברים טענה התובעת כי עומדת לה עילת תביעה טובה- עילה שטרית המבוססת על חתימת ידה של הנתבעת. עוד נטען כי הנתבעת הודתה בחקירתה שמצבה הכלכלי קשה. התובעת הוסיפה והפנתה לכך שהנתבעת הגישה בקשה זו לאחר שמכרה את הנכס בעודו מעוקל- עובדה המעידה,לטענתה על חוסר תום ליבה של הנתבעת ומצביעה על חשש ממשי שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.