ת"א 65264-10-13 קנטרזי נ' בן זקן

המבקש מבקש לבטל פסק דין שניתן בהיעדרו ביום 20.10.14. המשיב מתנגד לבקשה.

לטענת המבקש, בא-כוחו חש ברע ביום הדיון ולכן לא הגיע לדיון. ביום הדיון, בשעה 7:40 נשלחה בקשה לדחיית דיון, אשר הוקלדה על ידי המזכירות רק ב- 15:15. עוד לטענת ב"כ המבקש, הוא לא קיבל זימון לדיון, אלא נודע לו עליו מעיון בנט המשפט ולכן לא ידע שעל התובע להתייצב לדיון.

ביחס לכך שהמבקש עצמו לא התייצב לדיון (להבדיל מבא-כוחו), טוען המבקש בתצהירו כי "יודגש כי לפי מיטב ידיעתי בא כוחי מעולם לא קיבל במשרדו כל זימון לתיק שבנדון. כך גם אני" (סעיף 3 לתצהיר המבקש מיום 23.10.14) ו- "כאמור בתצהיר הקודם, לפי מיטב ידיעתי בא כוחי מעולם לא קיבל לידיו החלטה ו/או זימון שחייב אותי להתייצב לישיבת קדם המשפט. ... בשל כך, לא התייצבתי למועד הדיון שכן חשבתי באמת ובתמים שאין לי חובת התייצבות לישיבת קדם המשפט ושבא כוחי יכול להתייצב לבדו לדיון" (ס' 3 ו- 4 לתצהירו של המבקש מיום 26.10.14).

בנוסף, מתייחס התובע לסיכויי התביעה.

המשיב מתנגד לביטול פסק הדין.

בהחלטה האם לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, על בית המשפט לבחון אם יש לבטלו מחובת הצדק, ולחילופין אם נכון לבטלו מכוח שיקול דעת בית המשפט. בענייננו אין עילת ביטול מחובת הצדק.

בהחלטה אם לבטל פס"ד על בסיס שיקול דעת בית המשפט, מביא ביהמ"ש בחשבון שני שיקולים: הראשון- הסיבה לאי ההתייצבות; והשני- מהם סיכויי המבקש. הגישה המקובלת כלפי בקשת ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינה נקיטת רוחב לב, על מנת לאפשר למבקש את יומו בבית המשפט. אם מתברר כי אי ההתייצבות אינה נובעת מזלזול, ואפילו מדובר ברשלנות של המבקש, אולם סיכויים סבירים לגופו של עניין, יעדיף בדר"כ ביהמ"ש לדון בשאלות השנויות במחלוקת לגופן ויבטל את פסה"ד (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח).

מאחר וב"כ התובע צירף לבקשה לביטול פס"ד אישור רפואי, אני מקבל את הסיבה לאי התייצבות ב"כ התובע.

אולם, אינני מקבל את הטענות לאי התייצבות התובע עצמו, מהנימוקים הבאים: א) ב"כ התובע טוען שלא מצא את ההחלטה הקובעת שעל התובע להתייצב דיון בתיקיית החלטות בתיק האלקטרוני. אולם, הודעת העוזרת המשפטית מיום 6.1.14 סרוקה בתיק האלקטרוני בשני מקומות- ב- "תיק נייר" ו- "הודעות מזכירות". מאחר ולב"כ התובע צריך להיות ברור שצריך להישלח אליו זימון לדיון, היה עליו לבחון את התיק האלקטרוני ולמצוא את ההחלטה לקביעת דיון, בה מופיעה ההוראה שהתובע יתייצב לדיון בעצמו; ב) על פי התיק האלקטרוני, ההודעה נשלחה לב"כ המבקש בדואר רשום ביום 6.1.14. אם דבר הדואר לא התקבל במשרדו של ב"כ המבקש, עליו לברר מדוע ולוודא שכתובתו הנכונה מעודכנת במערכת; ג) משנודע לב"כ המבקש על הדיון, היה עליו לברר מה ההוראות שניתנו לקראת הדיון.

בנוסף, היה על ב"כ התובע לעשות מאמצים כדי להודיע לב"כ הנתבע על מצבו הרפואי (גם אם באמצעות משרדו), מבעוד מועד, כדי למנוע את התייצבות הנתבע ובא-כוחו לדיון.

לא ניתן לקבוע כבר בשלב זה כי אין לתביעה סיכוי, אם כי אינני בטוח שסיכויי התביעה גבוהים ונראה שסכום התביעה מופרז. נוכח הסיבה לאי התייצבות ב"כ התובע, די בסיכויי התביעה כפי שהם, כדי לבטל את פסק הדין.

ביחס להוצאות- אמנם ב"כ התובע היה חולה ולכן לא יכול היה להתייצב לדיון, אולם, על התובע עצמו היה להתייצב לדיון. בכל מקרה, אי ההתייצבות גרמה להוצאות לנתבע ובא-כוחו אשר התייצבו לדיון.

נוכח האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין.

התובע ישלם את הוצאות הנתבע בסך 1,500 ₪.

העוזרת המשפטית תקבע את התיק לקדם משפט.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשע"ה, 16 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.