ת"א 65074-12-15 קבוצת ש. ניר מערכות ביטחון,תחזוקה וניקיון בע"מ נ' גליל פסגות כ"א בע"מ ואח'

1.עסקינן בתביעה כספית בגין הפרה נטענת של חוזה מיום 22.10.2012 לאספקת שירותי קבלנות (להלן: "החוזה"), כאשר לטענת הנתבעים שומה להעביר את התביעה לבית המשפט המוסמך הוא בית משפט השלום בנצרת.

2.אין חולק, כי החוזה, כמצוין בו, נחתם בנצרת עלית. כמו כן, מקום מושבם של הנתבעים, בכפר כעבייה – טבאש חג'אג'רה, הוא בתחום שיפוט מחוז צפון.

3.ברם, בתגובתה, טענה התובעת כי האתרים בהם בוצעו העבודות הם בעיקר תפן, כרמיאל, וחיפה, ועל כן, לשיטתו, מתקיימת במקרה דא החלופה הנקובה בתקנה 3(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

ויאמר מיד – דין הטענה להידחות.

4.ראשית, הבקשה משובצת לעייפה בטענות, אך לא נתמכה בתצהיר לאימות העובדות המפורטות בה ובכלל זה ביחס לאתרים. לעניין דא, אין די בדף אקסל שצורף לתגובת התובעת. מה גם, שלא ברורה הרלוונטיות שלו למועדים ולחוב מושא התביעה (דצמבר 2012 עד מאי 2013). ודוק: בטיעון יש לכאורה עירוב בין תקנות 3(א)(3) ו- 3(א)(2) לתקנות.

זאת ועוד. על פניו החוזה מתייחס לאספקת שירותים בעיריית תל אביב ובית החולים האנגלי בנצרת.

5.שנית, בכתב התביעה המקורי וגם בכתב התביעה המתוקן, אין התייחסות לסמכות (מקומית או עניינית) ומקור הקנייתה לבית משפט זה.

6.שלישית, תגובת התובעת נעדרת התייחסות לתניית השיפוט הקבועה בחוזה, המורה כי: "47. הסמכות הבלעדית לדון בכל הנובע מהסכם זה הוא ביהמ"ש בנצרת ולו בלבד".

המדובר בתניית שיפוט ייחודית המורה מפורשות כי לבית המשפט בנצרת נתונה סמכות בלעדית לדון בכל מחלוקת הנובעת מהחוזה והתובעת אף אינה טוענת אחרת (ולעניין תניית שיפוט ייחודית ראו למשל: ר"ע 440/86 טפחות בנק משכנתאות נ' לוי, פ"ד מ(4) 553; א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה 11 (2013), עמ' 64-65). הלכה היא, כי תניית שיפוט ייחודית, גוברת על שיקולי נוחות, ורק טעמים כבדי משקל יניאו את בית-המשפט מלכבד אותה (ראו: רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' כהן (2.6.03); רע"א 2339/92 עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים בע"מ נ' זוהר חי, פ"ד מו(3) 777). טעמים מעין אלה, או בכלל, לא הוצגו לפניי.

7.משכך, הסמכות המקומית מוקנית לבית המשפט השלום בנצרת.

8.לא זו אף זו. אין תמה כי מרבית העדים שידרשו להעיד בתיק זה (לרבות נציגי התובעת) הם ממחוז נצרת וכך גם מרבית הזיקות (אם לא כולן) מצביעות על מחוז נצרת כפורום הנאות. משכך, הותרת התביעה במחוז זה, אך תאדיר את הוצאותיהם של כל הצדדים.

מה גם שאין לפניי טענה, כי קבלת הבקשה תמנע את בירור התביעה כדבעי או תגרום לפגיעה מהותית בזכויות התובע וכפועל יוצא, לא הובאה כל ראייה המצביעה על כך.

9.אכן, ההלכה היא כי אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום הסמכות המקומית של בית המשפט זה או אחר, אך כל עוד התקנות עומדות על תילן, מן הראוי להקפיד ולהיכנס בגדרן. הדברים אמורים במשנה תוקף בו הצדדים הסכימו על כך ויש לכבד את הסכמתם המפורשת.

10.עוד מבקשת התובעת לסמוך על החלטת כב' השופט א. כנען מיום 3.10.14 בת"א 3754-12-13. ברם, כפי שהטיבה לאמור זאת גם התובעת (ראו: סעיף 2 לתגובה), התביעה נמחקה ועל כן, אין בהליך הקודם כדי להקים השתק פלוגתא ואין רבותא שהטענה נטענה וניתנה בה החלטה.

יובהר - קיומו של 'השתק פלוגתא' מחייב התדיינות קודמת בין בעלי הדין שהוכרעה על ידי בית משפט מוסמך בפסק דין סופי לגופו של ענין. לעניין זה יש להוכיח ארבעה: האחד, זהות הפלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים; השני, התדיינות בין הצדדים ביחס לפלוגתא בהליך הראשון; השלישי, התדיינות זו הסתיימה בהכרעה פוזיטיבית של בית המשפט בפלוגתא (להבדיל מהוכחה שלילית); והרביעי, ההכרעה הייתה חיונית להליך לצורך מתן פסק דין (ראו: ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני פ"ד (ב)(2) 561; ת.א. (ת"א) 14860-07-12, מינהל מקרקעי ישראל נ' פידיאס אחזקות בע"מ (2012), על האסמכתאות המצוינות בו; ה"פ (מרכז) 8946-11-11, גזיאל את אבנר (2007) בע"מ נ' רונן (2012); רע"א 6819/15 אליעזר משיח נ' תובע 1 בע"מ (18.12.15); ד"ר נ. זלצמן, "מעשה בית-דין בהליך אזרחי", התשנ"א-1991, עמוד 135 ואילך). ארבעה תנאים אלה מקיימים אחר הרציונל של הכלל ומקימים מחסום דיוני בפני בעל הדין המונע ממנו להתכחש או לסתור ממצא שנקבע על ידי בית המשפט ביחס לאותה הפלוגתא.

ברם, במקרה דא התנאי הראשוני - פסק דין סופי לגופו של ענין - לא מתקיים משהתביעה נמחקה ביום 15.10.15 עקב מחדלי התובעת, אשר לא הגישה תצהירי עדות ראשית ולא התייצבה לישיבת קדם משפט ובהתאמה, התביעה כלל לא נדונה לגופא. משניתן פסק דין המוחק את ההליך, החלטות ביניים שניתנו במסגרתו, מתמזגות לתוכו (והשוו: ד"ר נ. זלצמן, "מעשה בית-דין בהליך אזרחי" התשנ"א-1991, עמוד 257 ואילך). על כן, כפי שמציין, ובצדק, ב"כ התובעת, ההליך הראשוני אינו מקום השתק. ודוק: גם טענה זו לא נטענה בכתב התביעה אשר, כאמור, לא התייחס לטעם המקנה סמכות מקומית לבית משפט זה.

סוף דבר

11.אני מורה על העברת ההליך - מכוח סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 - לנשיא בתי המשפט השלום במחוז צפון, אשר יקבע את המותב שידון בו.