פס"ד בתביעה כספית בגין אי החזרת אבן יהלום

לפני בימ"ש תביעה כספית על סך של 227,103 ₪, אשר הגישה התובעת כנגד הנתבע בגין אי החזרת אבן יהלום שקיבל ממנה, או תשלום שוויה.

כתב התביעה

1. התובעת טענה בכתב התביעה בסדר דין מקוצר כי בתאריך 10/11/2011, קיבל הנתבע בקומיסיון אבן יהלום כולל טבעת מיוחדת, אך לא החזיר האבן, או שילם שוויה ולכן נותר חייב לה סך של 61,000 $ ארה"ב דהיינו, 227,103 ₪ נכון ליום ביצוע העסקה 10/11/2011.

    

   בקשת רשות להתגונן

    

2. הנתבע טען בבקשה למתן רשות להתגונן כי במהלך שנת 2011, וזאת במסגרת מהלך העסקים הרגיל, הציע לו מנהל התובעת לרכוש טבעת משובצת באבן יהלום יקרת ערך בעלות של 60,000 דולר ארה"ב וכי התמורה עבור "היהלום" תשולם רק לאחר שיצליח הנתבע למוכרו. בדיעבד התברר כי מדובר היה במלכודת מתוכננת היטב.

    

3. הנתבע טען כי ימים אחדים לאחר שהיהלום עבר בדיקה על ידי הלקוח שאמור היה לרכוש אותו, התברר כי מדובר היה בזיוף וכי ע"פ REPORT CHECK המספר הסידורי של התעודה אינו תואם לאבן המזויפת וכי המספר הסידורי כפי שרשום בתעודה שייך לאבן אחרת.

    

4. לאחר שדבר הזיוף התגלה, "היהלום" נותר בידי סוחרי התכשיטים הרוסיים שאף להם נגרמה מבוכה לא קטנה והובהר לנתבע כי יקבל לידיו חזרה את היהלום רק בתמורה לתשלום "פיצוי" בסך של 20,000 דולר ארה"ב וזאת בגין ניסיון הרמייה. הנתבע טען שלא היה בידו לשלם את הסך האמור ולפיכך נותר היהלום המזויף בידי סוחרי התכשיטים.