ת"א 64986-12-15 ורדימון סלס ואח' נ' רשות המיסים מס שבח

התובעים הגישו תביעה כספית להשבת תשלום ששולם למס שבח בשנת 2009, כאשר מס השבח שולם על ידי כונס הנכסים, מאחורי גבם של התובעים, לטענתם, ללא הסכמתם, ללא רשותם ושלא כדין, בשעה שמגיע לתובעים פטור על פי החוק. 

התובעים טוענים כי הנתבעת לא השיבה להשגה שהגישו, ועל פי סעיף 87 (ה') לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג – 1963, על מנהל מס שבח ליתן החלטתו בתוך 12 חודשים, ובמקרה דנן, המנהל לא השיב, ועל כן, על פי סעיף 87 (ו'), יש לראות את ההשגה כאילו נתקבלה ולהורות על החזר המס.

הנתבעת טוענת כי ככל שיש לתובעים טענות כלפי הליכי כינוס הנכסים, עליהם להפנותם כלפי כונס הנכסים ולא כלפי הנתבעת.

עוד טוענת הנתבעת כי באותה תקופה של מכירת הדירה, ניתנה אופציה לבחור הגשת שומה לדירת מגורים לגביה יחול הפטור, ומן הדין היה שהפטור יתבקש בהצהרה מפורשת של המוכר, וכן כי המועד לתיקון שומה להגשת בקשת פטור חלף בהתאם לסעיף 85 לחוק הנ"ל.

כמו כן, הגישה הנתבעת בקשה לסילוק על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית, בהתאם לסעיף 85 ו – 88 לחוק, וטענה כי נקבעו בסעיפים אלה הליכים מיוחדים לבירור טענות הקשורות בקביעת המס, וזוהי הדרך היחידה שבה ניתן ללכת.

התובעים הגישו תגובה לבקשה, והנתבעת הגישה תשובה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, עולה כי במקרה דנן, דין התביעה להידחות על הסף.

במקרה דנן, שומת מס השבח, כפי שעולה מטענות התובעים והנתבעת, נעשתה ב – 2007, והמס שולם על ידי כונס הנכסים בשנת 2009, כאשר הכונס ככל הנראה לא הגיש בקשה לפטור ממס שבח.

התובעת עצמה הודיעה כי איננה יודעת אילו מסמכים הגיש הכונס, מהי השומה שמילא הכונס, והאם ביקש פטור ממס שבח במכירת הדירה, אם לאו.