ביבאר נ' יוניפאוואר אנרגיה בע"מ ואח'

בפני תביעה לתשלום דמי שכירות עבור נכס תעשייתי, על סך 1,436,000 ₪ (נכון ליום הגשת התביעה, 30/11/15).

שני הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית וביום 9/11/17 נקבעה ישיבה לשמיעת כל ראיות הצדדים.

הנתבע 2, אשר נתן תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעים, לא התייצב לדיון. ב"כ הנתבעים, אשר התייצב לדיון, טען כי הנתבע 2 מאושפז בבית חולים בגין כאבי גרון וכאבי אזנים, מבלי להציג אישור רפואי, וביקש לשמוע את ראיות התובע ולקבוע מועד נוסף לשמיעת ראיות הנתבעים.

למרות שטענת הנתבע 2 בדבר מצבו הרפואי, לא נתמכה באסמכתאות, מצאתי לנכון לאפשר לו לבסס את טענתו ולא למנוע ממנו להוכיח את טענותיו. על אף שב"כ התובע ביקש לסיים את שמיעת כל ראיות הצדדים באותו יום, אך אישר שפיצול שמיעת הראיות לא תפגע בתובע, הוחלט כדלקמן:

"בשלב זה אשמע את ראיות התובע. הנתבע יגיש אישורים ואסמכתאות לכך שלא יכול היה להתייצב לדיון היום. אם האישורים והאסמכתאות יספקו את ביהמ"ש, ייקבע מועד נוסף לשמיעת ראיות הנתבע. אם האישורים לא יספקו, לא ייקבע מועד נוסף והנתבע לא יהיה רשאי עוד להביא ראיות מטעמו.

....

ב"כ הנתבעים יעביר אישור רפואי של הנתבע 2 מדוע לא התייצב לדיון היום וזאת עד ליום 15/11/17."

הנתבעים לא הגישו אישורים רפואיים במועד שנקבע ואף לא 5 ימים לאחר מכן. על כן, ביום 20/11/17 החלטתי:

"בהמשך להחלטות מיום 9/11/17 , לאחר שהנתבע 2 לא הציג, עד היום, כל אישור או אסמכתא שיצדיקו אי את התייצבותו לישיבת ההוכחות שהתקיימה, אני קובע שהנתבעים לא רשאים עוד להביא ראיות מטעמם.

אני מורה לצדדים להגיש סיכומים בכתב, בהיקף שלא יעלה על 5 עמודים מודפסים.

התובע עד ליום 20/12/17 והנתבע עד ליום 21/1/18."