בסול נ' בסול ואח'

רקע

זוהי תביעה על פי חוק איסור לשון הרע תשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק").

התובע, סאהר בסול, הנו עו"ד במקצועו. בזמנים הרלוונטיים לתובענה זו, ניהל משרד עו"ד עצמאי ביישוב ריינה. מר אחמד בסול ז"ל ( להלן :"המנוח") ונתבע 2 (להלן: "הנתבע"), בנו של המנוח, היו לקוחותיו של התובע ושכרו את שירותיו לצורך טיפול בענייניהם השונים.

המנוח, הנתבע בכתב התביעה המקורי בסדר דין מהיר, תושב כפר ריינה, נפטר ביום 29.8.15. בעקבות פטירת המנוח, תוקן כתב התביעה ותוקן סכום התביעה, באופן שהוגש כנגד עזבון ויורשי המנוח החוקיים שבאים בנעליו לאחר פטירתו, בסדר דין רגיל. בדיון שהתקיים ביום 21/1/16, ובהתחשב בצו ירושה מיום 10/1/16, לפיו נתבעת 1 (להלן: "נג'דיה") יורשת בשלמות את זכויות המנוח, לאחר שילדיו הסתלקו מחלקם בעיזבון לטובתה, נמחקה התביעה כנגד נתבעים 3-10, ילדיו של המנוח.

טענות התובע

לטענת התובע, הוא טיפל בעניינים רבים של המנוח, אך לא קיבל בתמורה את שכר טרחתו, על כך, הגיש תביעה כספית נפרדת בת"א 65081-01-15 בבית משפט השלום בבית שאן.

לטענת התובע, הוא ייצג את המנוח, בתביעה משפטית בבית המשפט המחוזי בנצרת, למתן פסק דין הצהרתי ולביטול עסקת מכר במקרקעין בין אחיו של המנוח, גמיל בסול, לבין וליד עפיפי, עסקת מכר שהסתמכה על צוואה מזויפת שערך אחיו ג'מיל בסול לסבתו המנוחה פאטמה נאמרה ז"ל. התובע ניהל הוכחות וחקירות נגדיות, הגיש סיכומים ולבסוף ניתן פסק דין לטובתו של המנוח, הצוואה המזויפת – בוטלה, והבעלות במקרקעין חזרה ונרשמה על שם סבתו המנוחה של המנוח, פאטמה ז"ל (להלן: "תיק המחוזי"). במסגרת פסק הדין בתיק המחוזי, פסק בית המשפט 25,000 ₪ הוצאות ושכר טרחה לטובת המנוח. מכוח פסק הדין, ובהסכמת המנוח, פתח התובע תיק הוצל"פ בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת, תיק מספר 501181-11-14 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל") לגביית ההוצאות ושכר הטרחה, ואף שילם אגרת פתיחה תיק בסך של 277 ₪, הכול כפי שהוסכם בין התובע למנוח.

לטענת התובע, על מנת להתעשר על חשבונו של התובע ולחמוק מתשלום שכר הטרחה המגיע לתובע מהמנוח, טען האחרון טענה שקרית, כי התובע, זייף את חתימתו על גביי ייפוי הכוח מיום 26.7.14 שהוגש יחד עם פתיחת תיק ההוצל"פ לביצוע פסק הדין בלשכת ההוצאה לפועל (להלן: "ייפוי הכוח") ופגע שלא כדין בשמו הטוב של התובע ובמוניטין שלו .

לטענת התובע , ביום 14.12.14 חזר המנוח על טענה זו בדבר זיוף חתימתו על ידי התובע על גבי ייפוי הכוח וזאת בפני פקידים והקהל בלשכת ההוצל"פ והוציא את דיבתו רעה. המנוח משך את ייפוי הכוח מלשכת ההוצל"פ והפסיק את ייצוג התובע בתיק ההוצאה לפועל, כאשר הוא מעלה טענות קשות ואף פליליות כלפי התובע, בכדי להכפיש את שמו ולפגוע במוניטין שלו ועל מנת לשלשל לכיסו את סכום ההוצאות ושכ"ט עו"ד שנפסקו בפסק הדין בתיק המחוזי, בסך של 25,000 ₪. לטענתו, פתיחת תיק ההוצאה לפועל, נעשתה מכוח ייפוי כוח חתום על ידי המנוח ועל סמך הסכמתו שנתקבלה בנוכחות שני עדים, שהם בני דודיו של המנוח וזאת במטרה לגבות את שכר הטרחה שמגיע לתובע.

בנוסף, איים המנוח על התובע, שאם לא יוותר על תביעת שכר טרחת עו"ד, הוא יתפור לו תיק פלילי בעניין זיוף החתימות וכי יגיש נגדו תלונה בלשכת עורכי הדין ויפעל להוצאתו מן הלשכה. התובע לא נכנע לאיומיו של המנוח והגיש תביעה משפטית נגדו לתשלום שכ"ט בגין הטיפולים והשירותים המשפטיים והייצוג שניתנו למנוח על ידי התובע במספר תיקים, כאמור לעיל.

לטענת התובע, המנוח מימש את איומו וביום 14.1.15 הגיש מכתב תלונה ללשכת עורכי הדין נגד התובע ובו טען כנגד התובע, טענת זיוף בידי מורשה (להלן: "מכתב תלונת המנוח").

כמו כן טען התובע, כי בשיחה שערך עם סוכן הביטוח אכרם בסול, נשמע ברקע קולו של המנוח, מקלל את התובע ואומר "חזיר בן חזיר". בנוסף, המנוח הקליט הודעות קוליות בתא הקולי של הטלפון הנייד של התובע, הקלטות בהן הוא מקלל את התובע ומכנה אותו "מנוול".

עוד טען התובע, כי עובר לפטירתו, יצר המנוח קשר עם מספר לקוחות של התובע והוציא בפניהם את דיבת התובע, הכפיש את שמו והסית ושידל אותם לפעול כנגד התובע ולהגיש נגדו תלונות למס הכנסה וללשכת עורכי הדין, כל זאת כדי להתנקם בתובע, לפגוע בתדמיתו ובשמו הטוב ובמוניטין שבנה.

באשר לנתבע, טען התובע, כי טענת הנתבע לפיה, התובע שלח ידו בפיקדון שהופקד בקופת בית הדין האזורי בנצרת בסך של 3500 ₪ במסגרת הליך בו ייצג את הנתבע, שקרית, שכן בפועל פיקדון זה כלל לא הופקד. בתיק שנוהל בבית הדין האזורי לעבודה, ניתן פסק דין המחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 2,100 ₪, אולם, הנתבע בחר שלא לשלם את חובו על פי פסק הדין על כן נפתח לו תיק הוצאה לפועל לביצוע פסק דין מיום 30.1.13.

לטענת התובע, הנתבע שלח מכתב תלונה ללשכת עורכי הדין ביום 18.1.15, בו טען כי התובע שלח יד בכספי הפיקדון, דבר המהווה גניבה בידי מורשה, וכן העלים מס (להלן: "מכתב תלונת הנתבע"), דבר שאין לו כל אחיזה במציאות. דברים אלה, מהווים לשון הרע, פגיעה בשמו הטוב ובמוניטין שלו, כל זאת במטרה לסחוט את התובע שישלם במקום הנתבע את החוב בתיק ההוצאה לפועל.

עוד נטען, כי בשל התנהגות הנתבעים, הגיש התובע כנגדם תלונה במשטרה.

לטענת התובע, הנתבעים, ביחד ולחוד, הוציאו דיבתו רעה הנופלת בגדר פרסום לשון הרע כמשמעותו בחוק. כאשר לפי הוראות החוק, אין נפקא מינה אם לשון הרע שפרסמו עליו הנתבעים הובעה במישרין ובשלמות ו/ או התייחסותו של פרסום לשון הרע נובעות מנסיבות חיצוניות.

כמו כן נטען, כי פגיעה בשם הטוב של התובע הינה בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו הקובע כי אין פוגעים בכבודו של אדם באשר הוא אדם.