ישראלי ואח' נ' פייביש ואח'

הנתבעים שכנגד                   1. עוז מוסקוביץ

                                           2. עו"ד סופי אביב

פסק דין

1. לפני תביעה לאכיפת הסכם מכר מקרקעין שהגישו התובעים כנגד הנתבעת אשר ע"פ הסכם מכר מיום 2.10.22 מכרה להם את דירתה ברח' הרב האי דוד 39 בחיפה הידועה כגוש 10745 חלקה 167 תת חלקה 24 (להלן: "הדירה"), ותביעה שכנגד שהגישה הנתבעת לביטול אותו הסכם מכר וכן לפיצויים כספיים. למען הסדר יכונו התובעים והנתבעים שכנגד: "התובעים" והנתבעת והתובעת שכנגד תכונה: "הנתבעת". התביעה שכנגד הוגשה נגד התובעים ונגד שני נתבעים נוספים: המתווך עוז מוסקוביץ (להלן: "המתווך", או "עוז") ונגד עו"ד סופי אביב שייצגה את הנתבעת בהסכם המכר (להלן: "עו"ד אביב").

    

2. ע"פ הנטען בתביעה, התובעים, זוג צעיר שחיפש לרכוש דירה בחיפה, הגיעו לפרסום של הדירה דרך המתווך והצדדים הגיעו לנוסח מוסכם של חוזה. יחד עם זאת לפני חתימת החוזה, התובע פנה לעירייה לבצע בירורים בקשר לבניין והתברר לו כי ביום 18.9.22 הוכנה הודעה ע"י עיריית חיפה לפי חוק עזר לחיפה (מבנים מסוכנים), על כי המבנה בו נמצאת הדירה הוא מבנה מסוכן. לכן הודיעו התובעים כי לא ירכשו את הדירה במצב כזה ,מה גם שהבנק המלווה לא יאשר להם משכנתא. משהמתווך הודיע להם כעבור מס' ימים שהנתבעת פנתה לקבלן לביצוע התיקונים בבניין ומשגם עוה"ד אביב פנתה לעירייה לבירור הדרישות, חתמו הצדדים בסופו של דבר על הסכם המכר שכלל בסעיף 4.2 תנאי מתלה המתייחס להסרת הערת מבנה מסוכן. הצדדים חתמו על כל המסמכים הנדרשים והשיק של התשלום הראשון ע"ס 145,000 ₪ הופקד בנאמנות אצל ב"כ הנתבעת-עו"ד אביב. בסופו של דבר ולאחר ביצוע התיקונים וקבלת אישור "תיק מבנה מסוכן סגור", נרשמה הערת אזהרה לטובת התובעים, הודע לעו"ד אביב כי היא יכולה למסור לנתבעת את השיק הראשון ונתבקשו פרטי חשבון הבנק של הנתבעת לצורך העברת התשלום השני ע"ס 100,000 ש"ח כאמור בהסכם. אלא שאז הסתבר כי הנתבעת מסרבת לשתף פעולה, מסרבת לקבל את השיק ולמסור את פרטי חשבון הבנק לצורך קבלת התשלום השני ואף לא חתמה על מסמכי המשכנתא לצורך נטילת ההלוואה ע"י התובעים. ביום 11.1.23 נתקבל אצל התובעים מכתב מאת בא כוח הנתבעת-עו"ד ברינט, על כי הוצג בפני הנתבעת מצג שווא כאילו קיימת התראת מבנה מסוכן שעה שלא כך הם פני הדברים. על אף שנשלחו לעורך הדין ברינט מלוא המסמכים שיש בהם כדי לדחות טענה זו, הנתבעת התעלמה כליל, נעלמה ולא שיתפה פעולה לקידום עסקת המכר והוצאתה אל הפועל. לפיכך, עתרו התובעים לאכוף על הנתבעת קיום החוזה ומתן הוראות לצורך כך כמפורט בסעיף 5 לכתב התביעה.

    

3. בכתב הגנתה ובתביעה שכנגד הפנתה הנתבעת לכך שהינה בת 66 ,ערירית, חסרת השכלה משפטית ובעלת נכות כללית. הנתבעת טענה כי התובעים והמתווך נהגו כלפיה בחוסר תום לב, תרמית והצגת מצגי שווא כבר בשלב המשא ומתן ולכן היא ביטלה את ההסכם ביום 9.1.23 וזכאית לבטלו, לטענתה, עקב הפרת החוזה ע"י התובעים, או עקב פגם בכריתתו מחמת טעות שהינה תוצאה של הטעיה, או ניצול מצוקתה, חולשתה וחוסר ניסיונה. הנתבעת טענה כי התובעים והמתווך הציגו לה מצג שווא כאילו הוצאה התראת "מבנה מסוכן" לבניין ועו"ד אביב התרשלה בכך שלא טרחה לבדוק את נושא קיומה של ההתראה ושיתפה פעולה באופן מלא עם ב"כ התובעים בעניין. הנתבעת טענה כי המבנה מעולם לא הוכרז כמסוכן, וראיה לכך הוא לטענתה, אישור מינואר 2023 לפיו תיק מבנה מסוכן סגור ברישומי העירייה. לפיכך טענה הנתבעת שמדובר בקנוניה ותרמית בגינם הוכנס התנאי המתלה להסכם בכוונה להפחית את סכום התמורה, או בכוונה אחרת והנתבעים שכנגד אף גרמו לכך שהנתבעת הוציאה כספים לתיקון נזקים ברכוש משותף של בניין בן 16 יחידות דיור בעלות של 29,250 ₪.

    

   כלפי עו"ד אביב טענה הנתבעת בתמצית כי זו התרשלה שלא בדקה כאמור האם באמת המבנה בו מצויה הדירה הוא מבנה מסוכן ואף לא דאגה שהנתבעת תקבל את תמורת הדירה לרבות השיק שהופקד באמתחתה בנאמנות, לא דאגה לביטול הערת האזהרה לטובת התובעים, התעלמה מפניות ב"כ הנתבעת ולא העבירה אליו את ייפוי הכוח שניתן מצד הקונים ובאופן כללי סייעה בידי התובעים והמתווך לעשות עושר ולא במשפט על חשבון הנתבעת.

    

   כלפי עוז נטען כי פעל בניגוד להוראות חוק המתווכים תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המתווכים") ולחובות הנאמנות וההגינות החלים עליו ע"פ חוק זה ,כי היה לו עניין אישי במקרקעין, או בעסקה, ובאופן כללי פעל תוך קנוניה יחד עם התובעים. הנתבעת הפנתה לחוק העזר לעיריית חיפה שנוגע למבנים מסוכנים וטענה כי לא היה כל יסוד להניח כי הבניין עלול לסכן את המחזיקים בו. בדיעבד התברר מול ועד הבניין כי לא הייתה פניה בנושא לעיריית חיפה מצד ועד הבניין שלא פנה כלל למהנדס העירייה. הנתבעת הפנתה לכך שביום 6.10.22 קיבלה מוועד הבניין החלטה שבה לא מוזכר ואף לא ברמז, כי נערכה פניה אל בעלי הדירות, או אל הוועד בטענה כי המבנה מסוכן. הנתבעת טענה כי עוז הביא אליה קבלן אשר נתן הצעת מחיר לביצוע התיקונים ע"ס 50,000 ₪ כאשר כתוצאה מההטעיה האמורה שילמה לקבלן לבסוף 25,000 ₪ בצירוף מע"מ.

   לאור האמור עתרה הנתבעת לביטול החוזה ומחיקת הערה אזהרה שנרשמה לטובת התובעים וכן לחייב את התובעים ועוז בפיצוי בגין מצג השווא ומרמה בסך של 50,000 ₪. כן עתרה לחייב את התובעים ועו"ד אביב בגין אי תשלום התמורה על פי הוראות החוזה עד לביטול החוזה בסך של 20,000 ₪ ולחייב את התובעים לבדם בפיצוי מוסכם (10%) בסך של 98,000 ₪. ביחס לעו"ד אביב נדרש סעד בדבר השבת שכר הטרחה ששולם לה בסך של 5,850 ₪ ומכל הנתבעים שכנגד יחדיו נתבע החזר עלות השיפוץ בסך של 29,250 ₪ שאותו נאלצה הנתבעת לשלם לקבלן, לטענתה מחמת הטעייתה. לבסוף עתרה הנתבעת לחייב את עו"ד אביב בכל סכום הפיצוי ביחד ולחוד עם התובעים ועוז בגין התרשלותה בייצוג ובכלל זאת כאמור, אי שליחת צ'יק הפיקדון ואי ביטול הערת האזהרה. סה"כ תבעה הנתבעת לחייב את 4 הנתבעים שכנגד בסכום של 197,250 ₪ ובתוספת החזר שכ"ט ששולם לעו"ד אביב בסך של 5,850 ₪.