ת"א 64389-12-14 ב.י.מ. חברה לבנין והשקעות (חיפה 1993) בע"מ נ' מדינת ישראל

בקשה לפטור מאגרה (ולחלופין, לדחייתה ו/או לפריסתה לתשלומים) שהוגשה במסגרת תובענה כספית ע"ס של 3,000,000 ₪ שהגישה המבקשת כנגד מדינת ישראל-רשם הקבלנים בשל ביטול סיווגה של המבקשת כקבלן רשום בסיווג ג/4 אשר הסב לה, לטענתה, את הנזקים נשוא התובענה.

המבקשת טוענת בבקשתה כי אינה פעילה מזה שנים רבות, וכי אין לה כל הכנסות. מנהל המבקשת, מהנדס במקצועו, מר י. ב., הינו בן 66, גרוש, חי בגפו, סובל מבעיות בריאותיות ומהפרעות נפשיות, משתכר מקבצת זקנה ונתמך על ידי ילדיו. זכויותיו בדירת מגורים שהייתה בבעלותו ובבעלות גרושתו נמכרו על ידי כונס נכסים. כנגד מנהל המבקשת מספר תיקי הוצאה לפועל, והוא משלם את הסכומים שנקצבו לו על ידי רשמי ההוצאה לפועל בסיוע ילדיו. מנהל המבקשת אף משלם בעזרת ילדיו, קנס שהושת על המבקשת בגין הרשעתה בפלילים בשל אי העברת ניכויים.

המבקשת טוענת כי אין ידם של המבקשת ומנהלה משגת לשלם את האגרה. עוד נטען כי חברה נוספת בבעלות מנהל המבקשת (חברה אחות), אמורה לקבל למעלה משלושה מיליון ₪, על פי פסק דין שניתן לזכותה, כאשר הסכום שאינו שנוי במחלוקת ומצוי בקופת בית המשפט המחוזי, מסתכם בסך של 3,000,000 ₪, ואם תזכה החברה האחות בערעורה, צפוי סכום זה לגדול לסך של 7,000,000 ₪ (!).

המשיבה טוענת כי ההליך אינו מגלה עילה, וזאת בשל קיומו של השתק פלוגתא ומעשה בי-דין ובשל הליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים. המשיבה טוענת כי המבקשת מנסה בתביעתה זו לתקוף בעקיפין החלטות שניתנו על ידי רשם הקבלנים והחלטות שניתנו על ידי ועדת הערר ובית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, ואף על ידי בית המשפט העליון, שדחו את טענות המבקשת בעניין סיווגה. עוד טוענת המשיבה כי עומדת לזכותה חסינות לפי סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968.

המשיבה הוסיפה וטענה כי בקשת המבקשת נעדרת התייחסות לעובדה שהייצוג של המבקשת נעשה באמצעות עו"ד פרטי ונעדרת הסבר בעניין אופן תשלום שכר הטרחה. עוד נטען כי מנהל המבקשת יכול להמחות את זכותו לקבלת כספים מן החברה האחות לטובת תשלום אגרת המשפט.

המבקשת לא הגישה תשובה לתגובה, ואולם בעקבות החלטתי מיום 15.3.2015 בה הוריתי לה להבהיר כיצד היא מממנת את שכר טרחת בא-כוחה, ואף לצרף את פסק הדין שניתן לזכות החברה האחות, נענתה המבקשת באופן חלקי להחלטתי. פסק הדין לזכות החברה האחות לא צורף, ואולם צורף הסכם הלוואה, לפיו נטלה המבקשת הלוואה מחברה העונה לשם פלס בר חברה לבנייה והשקעות בע"מ (שהיא, כפי הנראה, החברה האחות) בסך של 30,000 ₪ (!) לצורך תשלום שכר טרחתו של ב"כ המבקשת. עותק מפסק הדין לזכות החברה האחות, לא צורף למרות החלטתי המפורשת בעניין זה.

דיון והכרעה:

תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"), קובעת לאמור:

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו, ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".