כסלר ואח' נ' מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים בעמ ואח'

1.התביעה דנא תעסוק בטענות להפרת זכויות יוצרים וזכויות מוסריות של האמן יעקב וכסלר ז"ל (להלן גם "הצייר" או "האמן") בשימוש שנעשה בציוריו ששולבו בלוח שנה של שנת תשס"ח (2008-2007) שפרסמה חברת מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים בע"מ ללקוחותיה (להלן: "לוח השנה"), ובדו"ח כספי של החברה לשנת 2006 (להלן: "הדוח הכספי"; וגם – לוח השנה והדוח הכספי יכונו ביחד: "הפרסומים").

2.התביעה במקורה הוגשה על ידי התובעת 1, אלמנת האמן, היורשת על פי דין (נספח ג לכתב התביעה) ועל ידי התובעים 2, 3 ילדי הזוג. במהלך ההליך נפטרה האלמנה, וביום 5.3.2019 הוצג צו ירושה לפיו התובעים 2, 3, הם היורשים על פי דין של התובעת 1.

3.הנתבעות 1, 2 הן 2 חברות בקבוצת מגדל – מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים בע"מ ומגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן ביחד: "מגדל"), ועבורן, לפי הנטען, יוצרו הפרסומים המפרים. נתבעת 3 היא חברת טיטאן מערכות תדמית בע"מ (להלן: "טיטאן") שעיצבה וייצרה את הפרסומים עבור מגדל, ובהמשך העלתה את הפרסומים לאתר האינטרנט שלה כחלק מהצגת תיק עבודותיה.

העובדות הצריכות לעניין

4.בשנים 2005-2004 רכשה מגדל יצירות אמנות של אמנים ישראלים שונים וביניהם גם יצירות של הצייר וכסלר, שרכשה מגלריית בידרמן. ליצירות הללו שנרכשו לאוסף האמנות של מגדל והוצגו על קירות משרדי הנהלת החברה ניתנו שמות על ידי בעליהן הקודמים (ראו תצהיר בידרמן, ונספח 3 לתצהיר נציגת מגדל).

5.בשנת 2007 החליטה מגדל לקדם יצירות של האמנים הישראלים שיצירותיהם באוסף האמנות שלה כחלק מהאג'נדה החברתית של החברה התומכת באמנות ישראלית. אחת הדרכים היתה להפיק לוח שנה ודו"ח כספי שבהם ישולבו היצירות. לצורך כך התקשרה הגב' שטיינפלד, מנהלת התקשורת השיווקית במגדל, עם הנתבעת 3, כדי שתעצב עבורה לוח שנה וגם תעטר את הדו"ח הכספי.

6.השימוש שנעשה בציורי האמן וכסלר בלוח השנה וגם בדוח השנתי הם בסיס התביעה, ולהלן יתוארו ההפרות הנטענות לגבי שני הפרסומים:

לוח השנה – לקראת השנה העברית תשס"ח הפיקה מגדל בעזרת הנתבעת 3 לוח שנה המיועד להפצה לסוכני הביטוח העובדים עמה כדי לחלק אותם כשי למבוטחי מגדל לקראת השנה החדשה. לפי הנטען מדובר בהפקת 250,000 עותקים. שילוב הציורים בלוח השנה היה הדרך של מגדל לשלב את הציורים שרכשה והוצגו על קירות משרדיה ובכך לתת "במה לאמנות ישראלית" (זו כותרת לוח השנה). האג'נדה החברתית של מגדל והתמיכה באמנות ישראלית הוצגו למשל בעמוד האחרון של לוח השנה נכתב כי האג'נדה של החברה היא: "תמיכה בשוק האמנות המקומי, ממקום של כבוד והערכה לתחום האמנות. רכישה של יצירות אמנות על ידי הקבוצה מזינה את שוק האמנות ומעודדת אמנים ויוצרים".

בין הציורים שנכללו בלוח השנה היו שבעה ציורים של האמן וכסלר, וחלקם הוצג מספר פעמים:

בעמוד השער של לוח השנה הופיע פסיפס ציורים הכולל גם שבעה מציוריו של האמן, בגרסה מוקטנת, בלי שניתן לאמן קרדיט.

בארבעה מדפי חודשי השנה הופיעו ארבעה ציורים של האמן, שהיו גם חלק מפסיפס הציורים שהוצגו בעמוד השער. הציורים הופיעו בשלמות כשלצד הציור קטע ממנו שנלקח מהציור והוצג לצד התמונה השלמה. בשלושה מבין ארבעת העמודים הללו ניתן קרדיט לצייר וכסלר לצד הציור, אך ליד הציור שהופיע בעמוד חודש אפריל יוחס הציור בטעות לציירת סימה סלונים ז"ל . ליד הציורים הופיעו שמות לציורים ואלה לא ניתנו על ידי הצייר.

בעמוד הסיום של לוח השנה, שבו הוסברה מטרת מגדל לתמוך באמנות ישראלית, הופיע קטע ציור של האמן שהופיע גם בעמודים אחרים.

לטענת התובעים – בשישה מתוך חמישה עשר עמודי לוח השנה הופיע לפחות ציור אחד של האמן וכסלר, ובסך הכול הופיעו בלוח השנה שבעה ציורים שונים של האמן.

הדו"ח השנתי – לקראת פרסום הדו"ח הכספי השנתי לשנת 2006, החליטה מגדל להוציא מהדורה מיוחדת של הדו"ח אותו בחרה לעטר בציורים של אמנים ישראלים מאוסף האמנות של הקבוצה, וכך בעמוד השער של הדו"ח הופיע אותו פסיפס ציורי אמנים ישראלים שהופיע בעמוד השער בלוח השנה, ובו כאמור לעיל גם שבעה הציורים של וכסלר; בעמוד אחר של הדו"ח מופיע ציור אחד של האמן בגרסה מוקטנת, אף הוא מתוך אותו פסיפס. גם בדוח השמתי הופיע פסיפס הציורים ללא שם האמן.

הדוח הכספי הופק במספר עותקים מצומצם, לא יותר מ-200 עותקים שחולקו אך לחברי הנהלת מגדל ולחברי הדירקטוריון. כדברי נציגת מגדל: "בגלל שהמנכ"ל... כ"כ היה גאה באמנות, הוא אמר, זוהר, תעשי לי 200 לחברי הדירקטוריון, אולי גם להנהלה. ואז שהוא ראה את המחיר, אז הוא אמר תעשי עותקים בודדים, שיישאר לנו למזכרת. זה עומד אצלו במדפים והוא גאה..." (עמ' 102 לפרוטוקול 26.3.2019).

7.אין מחלוקת כי לפני השימוש ביצירות ששולבו בשני הפרסומים לא ביקשה מגדל רשות האמן וכסלר (סעיף 9 לסיכומי מגדל). הגב' שטיינפלד הסבירה כי לא היתה מודעת לכך שנדרש אישור לשימוש ביצירות, מאחר שזה היה הפרויקט הראשון שעשתה במסגרת תפקידה וכל רצונה היה לבצע את המטרה שהוצבה לפניה, קרי, מתן במה לאמנות ישראלית.

גם טיטאן לא ביקשה אישור של האמן או של יורשיו לפני שהפיקה את לוח השנה ואת הדו"ח השנתי. לטענתה היא "קבלן מבצע" של העבודות שהזמינה מגדל והיתה רשאית להסתמך על הנחיות הלקוח (מגדל). לדברי הגב' קידר, שהעידה מטעם הנתבעת 3, יצרה טיטאן את הפרסומים לפי דרישות והנחיות מגדל, והבחירה לכלול את הציורים של וכסלר כמו גם אופן העיצוב שלהם על גבי הפרסומים והקרדיטים שניתנו, בוצעו בהתאם להנחיות מגדל (סעיפים 6-3 לתצהיר קידר). עוד טוענת טיטאן כי הניחה שלמגדל רשות להשתמש בציורים שרכשה ומצויים באוסף החברה, גם מאחר שידעה שיש למגדל אוצר אמנות שאחראי לתיאום מול האומנים וסברה בתום לב כי יש למגדל אישור כנדרש ועל בסיסו נעשתה הזמנת העבודה.

8.הפרה נוספת יוחסה לטיטאן בלבד – בכך שהציגה באתר האינטרנט שלה את הפרסומים הכוללים את ציורי הצייר וכסלר, כחלק מתצוגה של עבודות שלה.

9.באוקטובר 2009 גילה התובע 2 את דבר השימוש בציורי אביו בלוח השנה, ושלח מכתב התראה בעניין השימוש האסור ביצירות אביו. בעקבות המכתב התקיימה פגישה בין הגב' שטיינפלד לבינו, במהלכה הוצגו לו הציורים של אביו שעל קירות משרדי ההנהלה, ובסיום הוצע לתובע 2 כי מגדל תיתן חסות לתערוכת ציורי וכסלר ולקטלוג יצירות שיוכן לתערוכה בסך 150,000 ₪. עוד הוצע שמגדל תשאיל את היצירות שבבעלותה לאותה תערוכה. הגב' שטיינפלד גם ציינה כי במהלך הפגישה הציגה לתובע 2 את דוח השנתי לשנת 2006, והתגאתה לפניו שמגדל תומכת ביצירות של אביו (סעיף 21 לתצהירה), אך התובע 2 הכחיש זאת.