ת"א 64275-01-15 אזולאי נ' לוקצ'בסקי

רקע

1. תביעה שתחילתה בהתנגדות לביצוע שטר ערבות. התובע הינו עו"ד פלילי, אשר ייצג את שרון פרינץ (להלן: "שרונה") שהייתה נאשמת בתיק מרמה. במסגרת הסכם שכר הטרחה חתם הנתבע על ערבות בסך 75,000 ₪ לתשלום שכר הטרחה בגין הייצוג בתיק.

2. לטענת הנתבע, אדם אחר, בשם מיכאל, הציע לו 500 ₪ כדי שיחתום על הערבות, והוא עשה כן מבלי שהבין את מלוא המשמעות של חתימתו, ומבלי שהתובע הסביר לו את הדברים. התובע, שהינו עו"ד, ידע ששרונה לא תוכל לפרוע את חוב שכר הטרחה, הואיל והיא צפויה לריצוי תקופת מאסר ממושכת, לא בירר מיהו הערב, מה הקשר בינו לבין הלקוחה ומבלי שהסביר לנתבע על מה הוא חותם, ומהן ההשלכות של חתימתו.

3. לטענת התובע, הנתבע חתם ביודעין על הסכם הערבות, זאת לאחר שניתנה לו שהות מספקת לשקול את הדברים, ולאחר שהתובע הסביר לו את משמעות הערבות.

   גרסאות הצדדים

4. לטענת הנתבע, הוא עלה ארצה בשנת 1992 מרוסיה. הוא מתקשה בשפה העברית ואינו יודע קרוא וכתוב בעברית. בעת שהיה בשוק בחדרה, פגש במקרה בחור בשם מיכאל, שאותו הכיר מעבודה משותפת בעבר, וזה אמר לו שיש לו עסק שמסייע לאנשים שחייבים כסף או צריכים הלוואות, ושאל אותו אם הוא רוצה להרוויח 500 ₪. הוא ומיכאל נסעו למשרדו של התובע, ושם אמר התובע שלא מספיקים לו תלושי השכר שהביא. לבקשתו של מיכאל, נסע הנתבע לביתו, הביא תלוש שכר נוסף, וחזר אל התובע לתל-אביב. הפגישה עם התובע התמשכה כ- 15-20 דקות, הוא לא קיבל עותק של המסמכים שחתם עליהם, ולאחר הפגישה מיכאל מסר לו 500 ₪. הוא אינו מכיר את שרונה, ואינו יודע על מה חתם. מיכאל והתובע רימו אותו, ולא סיפרו לו את האמת. התובע לא הסביר לו על מה הוא חותם ולא הסביר לו ששרונה חייבת כספים רבים ולא תשלם את שכר הטרחה.

5. לטענת התובע, הוא נתבקש לייצג את שרונה בהליך פלילי, והתנה את הייצוג בערב מטעמה לתשלום שכר הטרחה, אשר יחתום על שטר החוב, לרבות צילום של שלושה תלושי שכר ותעודת זהות של אותו ערב. כעבור מספר ימים, התקשר אליו הנתבע שמסר לו שהוא בן זוג של חברה טובה של שרונה, וכי הוא מוכן לשמש ערב עבורה. בשיחה הבהיר התובע לנתבע את משמעות חתימתו כערב לשטר החוב, וציין בפניו כי אם לא ישולם מלוא שכר הטרחה, הנתבע יצטרך לשאת בכך. הנתבע השיב שאינו דואג, והוא משוכנע שהיא תשלם את הסכומים. התובע ביקש מהנתבע שימציא לו העתק תעודת הזהות ושלושה תלושי שכר עוקבים. המסמכים הומצאו למשרדו. הוא שוחח עם הנתבע והם קבעו להיפגש כדי שיחתום על הערבות. הם נפגשו בבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. הוא ביקש מהתובע שיציג לו תעודת זהות. במסגרת שיחתם התובע הסביר לנתבע את משמעות החתימה על שטר החוב והסכם שכר הטרחה, הנתבע חתם על המסמכים והתובע צילם עבורו עותק מהמסמכים. בהמשך לכך, הוא ייצג את שרונה בהליך הפלילי בעניינה ב- 35 דיונים בסך הכל. שכר הטרחה לא שולם לו, למעט מקדמה בסך של 10,000 ₪ (אשר אינה חלק מן התביעה).

   דיון

6. במישור המשפטי סבורני כי מוטלת על עורך-דין חובת זהירות מוגברת וחובת גילוי מוגברת בעת שהוא מחתים ערב על הסכם ערבות לחוזה שכר טרחה, כאשר הערב אינו מיוצג על-ידי עורך-דין מטעמו. עורך הדין נדרש להסביר לערב את פרטי ההסכם, את תוכנו, ואת משמעותו ועליו לברר את זהות הערב.

   במישור העובדתי, שוכנעתי כי התובע עמד בחובת הזהירות ובחובת הגילוי המוגברות המוטלות עליו.

7. במחלוקת העובדתית שנתגלעה בין הצדדים, אני מבכר את עדות התובע על-פני עדות הנתבע, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן: