ת"א 6427-01-14 דמרי נ' אשמרת בע"מ ואח'

1.ביום 21/6/2015 מסר ב"כ התובע הודעה לבית המשפט לפיה מרשו נפטר, והיות שכך, יפוי הכח שבידו פג עם פטירת מרשו. בית המשפט בהחלטתו מיום 22/06/2015, נתן אורכה בת 60 ימים בכדי שתינתן הודעה על ידי ב"כ התובע ביחס להמשך ניהול ההליך.

2.בחלוף פרק הזמן שניתן על ידי בית המשפט, חזר ב"כ התובע על הודעתו ומסר כי טרם הומצא לידיו צו ירושה.

בעקבות הודעה זו ניתנה החלטת בית המשפט ביום 17/09/2015, לפיה אין להמשיך בתובענה ובית המשפט הורה על מחיקת התביעה.

3.בפני בקשה לביטול מחיקת התביעה.

מעיון בבקשה עולה, כי מדובר הלכה למעשה בבקשה לביטול פסק דין.

המשיבים מתנגדים לבקשה, וטוענים, כי מחיקת התביעה אינה בגדר פסק דין במעמד צד אחד, וכי אין טעם המצדיק את ביטול המחיקה. עוד נטען, כי הבקשה איננה נתמכת בתצהיר. על כן, לשיטתם ככל ומעוניין התובע בניהול התובענה כנגדם הרי שעליו להגיש תובענה חדשה.

4.לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבים החלטתי לבטל את פסק הדין.

תחילה יש להסיר מן הדרך, את טענת המשיבים, ולפיה אין מדובר בפסק דין שניתן במעמד צד אחד. יש לציין, כי לא ניתנה לאפשרות מחיקת התביעה כל התראה, ואף לא ניתנה כל הזדמנות לצדדים להגיב לאפשרות זו, ובהתאם יש לראות בהחלטה כמי שניתנה בהעדר הצדדים (ר' לכך: רע"א 442/89 אלאלדין נ' מדינת ישראל פד מג(3) 824; 1747/04 אלפי נ' לב (20.12.05)).

5.כאשר מדובר בבקשה לביטול פסק דין במעמד צד אחד, הרי שהשיקול לבחינת בקשה מסוג זה הוא שיקול של צדק (ר' לכך: אורי גורן, סוגיות בדין אזרחי (מהדורה עשירית, 2009) 371, 372).