ת"א 64159-06-16 סבאח ואח' נ' בזבזת ואח'

תיק זה הופנה להליך מהו"ת אצל מגשר המהו"ת אברהם חיימוביץ' בהתאם לתקנות שנקבעו בפרק ז1 לתקסד"א. המגשר זימן את הצדדים לפגישת מהו"ת שנקבעה ליום 14.12.16.

ביום 15.12.16 דווח המגשר שפגישת המהו"ת לא התקיימה בשל כך שמטעם הנתבעים לא התייצבו נתבעים 1-4 אלא רק נתבע 5 וכן ב"כ נתבעים 1 ו- 5.

התובעים, שהתייצבו כדין לפגישה, הגישו ביום 15.12.16 בקשה לפסיקת הוצאות עפ"י תקנה 99ז(ג) בקשר לאי התייצבותם של נתבעים 1-4. בקשר לבקשה זו נתקבלה עמדת נתבע 4 ועמדת נתבעים 1 ו- 5, ולאחר קבלתם של אלה, אומר את הדברים שלהלן.

למרות שבכותרת הבקשה ציינו התובעים שהיא מוגשת בקשר לאי ההתייצבות של נתבעים 1-4, עיון בגוף הבקשה מלמד שהם עותרים לתשלום רק מנתבעים 1, 2 ו- 4 (ראו סע' 6 לבקשה) בעוד שבקשר לנתבע 3 הם אינם תובעים הוצאות בשל כך שהם מניחים שלא התייצב משום שיש ביניהם הסכמה למתן פסק דין חלקי, ובקשה בעניין זה מונחת על שולחן בית המשפט.

נתבע 2 לא היה אמור להתייצב לפגישה מכיוון שלא התגונן ובעניינו קיימת החלטת בית המשפט מיום 10.10.16 הקובעת שההפניה להליך המהו"ת אינה כוללת אותו.

טענת ב"כ הנתבעים בקשר לנתבע 1 אינה יכולה להתקבל, וזאת גם אם אקבל במלואה את גרסתו בדבר מחלתו (שלא צורף לה תצהיר או אסמכתא). תקנה 99ז(א) לתקסד"א קובעת מפורשות שחובת ההתייצבות לפגישת המהו"ת מוטלת על הצדדים עצמם ולא די בהתייצבות בא כוחם. אם אכן היה נתבע 1 חולה (טענה שכאמור לא הוכחה), היה על בא כוחו להודיע על כך מראש למגשר על מנת לקבל מימנו הנחיות בקשר לפגישת המהו"ת שנקבעה. תחת זאת, עשה ב"כ הנתבעים דין לעצמו והתייצב לפגישה בחסר תוך שהוא מעמיד את המגשר ואת התובעים תחת עובדה מוגמרת. בכך נגרם בזבוז זמן ומשאבים למגשר (שלא תבע הוצאות) ולתובעים, ועל כך ראוי לשלם הוצאות.

נתבע 4 טוען שלא התייצב לפגישת המהו"ת משום שלא קיבל זימון אליה, ובידיו הייתה רק ההפניה הכללית להליך מהו"ת שנשלחה ביום 1.11.16 מביהמ"ש. המגשר דיווח לביהמ"ש ביום 12.1.17 כי הזימון לפגישה שנקבעה נשלח לצדדים בפקס (ביום 27.11.16), כמו גם התזכורת על קיומה (שנשלחה ביום 11.12.16), וכי לגבי שני אלו נתקבל אצלו אישור פקס. מספר הפקס של ב"כ נתבע 4 שנמסר למגשר בטופס ההפניה להליך מהו"ת זהה למספר שנרשם בכתבי הטענות ובבקשות שהוגשו מטעם נתבע 4, כך שעל פניו אין להניח שהזימון לפגישה לא הגיע ליעדו. לפיכך, טענת נתבע 4 בעניין זה (שלא נתמכה בתצהיר או אסמכתא), נדחית. לכל היותר, ייתכן שהזימון והתזכורת לא הגיעו לעיונו של ב"כ נתבע 4 בשל שגגה או טעות שנפלו במשרדו, אך בכך אין על מנת לפטור אותו מתשלום הוצאות.

לקראת סיום אעיר שעמדה שלילית מוקדמת של מי מהצדדים ביחס להליך הגישור אינה פוטרת את הצדדים מהתייצבות אליה, וכבר קרו לא מעט מקרים שעמדה זו השתנתה בעקבות פגישת המהו"ת, כך שלטענות בעניין זה אין כל רבותא.

סוף דבר, אני מחייב את נתבע 1 לשלם לתובעים עד יום 15.2.17 סך 600 ₪, כולל מע"מ, הוצאות בגין אי התייצבותו לפגישת המהו"ת. סכום זהה לזה ישלם גם נתבע 4 לתובעים, בתוך המועד האמור לעיל.