ת"א 64053-01-15 דלתון עבודות אלומיניום בע"מ נ' אמסלם יתרון - סוכנות לביטוח (2002) בע"מ ואח'

לפניי בקשה להפקדת ערובה מכוח סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "החוק").

המשיבה הגישה, נגד המבקשים, תביעה כספית בעילות חוזיות ונזיקיות. התביעה הועמדה על הסך של 756,787 ₪.

לטענת המבקשים, הכלל הוא שכאשר חברה מגישה תביעה כספית יש לחייבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים ועל החברה התובעת הנטל להוכיח כי יהא בידה לשלם את הוצאות הנתבעים ככל שהתביעה תדחה.

על כן, עותרים המבקשים לחייב את המשיבה להפקיד כערובה 10% מסכום התביעה.

המשיבה אינה חולקת על הכלל, אולם לשיטתה היא בעלת איתנות כלכלית ולראייה צירפה מכתב רו"ח בו נכתב כי המשיבה תוכל להתמודד עם הוצאות משפט, ככל שייפסקו נגדה.

לאחר עיון, בבקשה, תשובה ותגובה, דין הבקשה להתקבל בחלקה. אלו הם הנימוקים:

סעיף 353א לחוק החברות קובע מפורשות כי כאשר חברה מוגבלת במניות מגישה תביעה רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות לחברה להפקיד ערובה לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. עוד נקבע שם כי החריג לכלל הוא שנסיבות העניין אינן מצריכות זאת או "אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

עיון באסמכתאות כגון: רע"א 1037/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת נ' בנק הפועלים, רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס, רע"א 9618/11 ארט יודאיקה נ' אלי עד שינוע ורע"א 6528/14 רפיח בית החלמה נ' משרד הבריאות (פורסמו במאגרים) מסכם את ההלכה כך:

הנטל להוכיח ההצדקה לפטור את החברה מהפקדת ערובה מוטל עליה והפטור הוא החריג. על כן, על החברה להוכיח את מצבה הכלכלי וכן את סיכויי התביעה, הגם שבשלב זה בית המשפט אינו עורך בדיקה מעמיקה של סיכויי ההליך ובית המשפט נזקק לו שעה שסיכויי התביעה טובים ביותר או קלושים ביותר.