חטמוב ואח' נ' לפיד ואח'

בפניי בקשת הנתבעים למחיקת התביעה על הסף מחמת העידר עילה.

עיקרי העובדות וטענות הצדדים

1.ביום 7.7.15 הגישו התובעים (להלן: המשיבים) תביעה כספית נגד הנתבעים (להלן: המבקשים) שבכותרתה נרשמו העילות: "לשון הרע, עוולת הנגישה, הגשת תצהיר כוזב ושימוש לרעה בהליכי משפט".

מכתב התביעה עולה, כי המבקשת 1 (להלן: המבקשת) הגישה בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיבים במעמד צד אחד בבית משפט זה, בתמיכתם של המבקשים 2 ו-3. לטענת המשיבים, טענות המבקשים ועדויותיהם בהליך היו שקריות תוך הוצאת לשון הרע ופגיעה בשמם הטוב. בכתב התביעה נטען כי המבקשת 1 האשימה את המבקש 1 בכך שהוא נוהג להטרידה "ביום ובלילה בחודש האחרון" (ס' 6 לכתב התביעה), "מכניסים את ראשם לתוך חלונות ביתי וגרמים לפחד, מדברים בקולי קולות לתוך חלון הבית שלי יש תלונה במשטרה" (סע' 7 לכתב התביעה) "כל הפניות שפנינו לעריה לא הועילו מכיוון שלחטמוב אליהו היתה מעין חסינות קודמת בעקבות מקרה שבו הוא הקליט עובדי מדינה שלקחו שוחד ובתמורה אישור לו חריגות בניה קודמת בקומת הקרקע" (ס' 12 לכתב התביעה).

כאמור, הבסיס הנורמטיבי לתביעה הינו חוק איסור לשון הרע, עוולת הנגישה – הפרת חובת הזהירות וגרימת נזק. כאשר בסיפא לכתב התביעה נישום הסכום הנתבע בגין אבדן זמן, עגמת נפש ופיצוי לפי חוק איסור לשון הרע בלבד.

2.ביום 6.9.15 הגישו המבקשים בקשה למחיקת התביעה על הסף מחמת העדר עילה. לטענתם בסיס התביעה הינו בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת שהגישה המבקשת בתמיכתם של המבקשים 2 ו-3 ועדויות הנתבעים בבית המשפט. על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע), אמירות מסוג זה אינן יכולות להוות לשון הרע.

באשר לעוולת הנגישה, טוענים המבקישם כי זו מוגבלת להליכים פליליים, הליכי פירוק ופשיטת רגל בלבד ונעדרת תחולה בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.

3.בתגובתם, טענו המשיבים כי מחיקת תביעה הינה צעד דרסטי אשר ייעשה אך במקרים קיצוניים וחריגים. המשיבים פרטו בהרחבה את המסכת העובדתית עליה מושתת התביעה וציינו כי בסופו של יום, חייב בית המשפט את המבקשת בהוצאות בגין בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת. המשיבים טענו כי תצהיר המבקשת שהוגש לבית המשפט היה כוזב וכי המבקשת הודתה כי מי שהורה לה לפעול כאמור היה המבקש 2. עוד טענו המשיבים כי ישנו השתק פלוגתא ועל כן מנועים הם מלהעלות טענות אלו.

המשיבים מתנגדים לטענות המבקשים וטוענים כי בפסיקה נקבע זה מכבר שהגשת תלונה למשטרת ישראל על יסוד חשד בלבד, ללא בדיקה סבירה ו/או בדיקה רשלנית מטילה אחריות נזיקית. הפרוטוקול בהליך למניעת הטרדה מאיימת פומבי ומהווה פרסום. לא יעלה על הדעת, כך טוענים הם כי הנתבעים ישבשו הליכי משפט, יגישו תצהיר כוזב ויגרמו נזקים מבלי לשאת בתוצאות הדברים.

4.בתשובתם מיום 15.10.15 טענו המבקשים כי אין בפי המשיבים התייחסות של ממש לטענותיהם, וכי מלבד הפירוט העובדתי החוזר, אין ביסוס משפטי לכך שאין בהתבטאויות אלו כדי להוות לשון הרע, מאחר שחוסות הן תחת ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע. המבקשים מודים כי מחיקת תביעה על הסף הינה צעד דרסטי, אולם טוענים כי בענייננו התמלאו התנאים למחיקה כאמור. גם אם יוכיחו התובעים את כל העובדות המפורטות בכתב התביעה לא יעלה בידם לזכות בסעד המבוקש.