ת"א 6392-01-12

לפניי בקשת המבקשות לעיכוב ביצוע פסק-הדין שניתן ביום 17.6.15 בו חויבו לשלם למשיב סך של 358,395 ₪.

לטענת המבקשות, סיכויי הערעור גבוהים ביותר, הן מחמת היעדר אחריות של המבקשת לאירוע והן בשל שיעור הפיצוי שנפסק למשיב.

מוסיפות וטוענות המבקשות כי המדובר באדם צעיר, וסביר כי יעשה שימוש בחלק מהכספים, לרבות לצרכי מחיה ולימודים כפי שהעיד בביהמ"ש. כן נטען כי המשיב העיד כי הפסיק את לימודיו מחמת מצבו הכלכלי וכי שכרו נכון למועד עדותו הינו כ-5,000-6,000 ₪ לחודש.

לטענת המבקשת 2, הינה חברת ביטוח ועל כן כספו של המשיב מובטח והיא אף נכונה להפקיד את מלוא סכום פסק-הדין בידיה הנאמנות של ב"כ המשיב וזאת עד להכרעת ביהמ"ש שלערעור.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, אין בסיס לבקשה, הן לאור תוכן פסק-הדין והקביעות העובדתיות שבו והן לאור כישלונן של המבקשות להפריך את גרסתו של המשיב ועדיו שנותרה כסלע איתן.

על המבקשות היה להגיש בקשה מנומקת ומפורטת הנתמכת בתצהיר ומשלא עשו כן, יש לדחות את בקשתן.

עסקינן בפסק-דין כספי שבהתאם להלכה הפסוקה יש לקיימו עם נתינתו ואין לעכב את ביצועו.

על מנת להיעתר לבקשה לעיכוב ביצועו של פסק-דין, על המבקשות לשכנע כי סיכויי ההצלחה בערעור גבוהים וכי היה וביצועו לא יעוכב – לא יוכלו להשיב את המצב לקדמותו.

אשר לסיכויי הערעור – נכון יהיה להשאיר ההכרעה לערכאת הערעור.

אשר לסיכויים לגבות את הכספים שישולמו למשיב היה והערעור יתקבל כולו או חלקו - אף כי המבקשות לא תמכו את בקשתן בתצהיר – די בעדותו של המשיב כדי ללמד כי קיים סיכון שלא יעלה בידי המבקשות להשיב לידיהן את הכספים ששולמו למשיב, אם וככל שערעורן יתקבל כולו או חלקו.

לאור האמור לעיל, ותוך שהבאתי בחשבון כי עסקינן בפסק-דין כספי - מצאתי כי יהיה זה נכון להורות על עיכוב ביצועו של שליש מהסכום שעל המבקשות לשלם למשיב. הסכום המעוכב יישאר בידי המבקשות, אלא אם המשיב יתן הסכמתו להפקדת הסכום בידיה הנאמנות של באת כוחו.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ה, 06 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.