פלוני נ' מדינת ישראל - המשרד לביטחון פנים – שירות בתי הסוהר

1. בפניי תביעת התובע בגין נזקי גוף, בתחום הנפשי, שנגרמו לתובע לטענתו לאחר שהותקף על ידי אסירים אחרים, ששהו יחד עמו בתא המאסר בבית סוהר ניצן שמנוהל ומפוקח על ידי מדינת ישראל - שירות בתי הסוהר (להלן: "הנתבעת").

2. הנתבעת הגישה הודעה לצד השלישי כנגד מר בהאא אבו קישק (להלן: "אבו קישק" או "הצד השלישי") בטענה כי הוא זה שתקף את התובע בתאו.

רקע כללי וטענות הצדדים

3. התובע, יליד 1971, תושב קרית אתא, נקלט בשירות בתי הסוהר, בבית סוהר ניצן ביום 19/03/12, במעמד ממתין להסגרה לרוסיה בגין ביצוע שוד בנסיבות מחמירות. ביום 13/05/12 ובעוד התובע שוהה בכלא ניצן במסגרת הליך ההסגרה, הותקף התובע לטענתו בתאו (להלן: "אירוע התקיפה"), ובשל אירוע זה נגרם לתובע, נזק נפשי.

4. במסגרת כתב התביעה טען התובע כי אירוע התקיפה ארע כתוצאה מרשלנותה הבלעדית ו/או המכרעת של הנתבעת או מי מעובדיה או מי משלוחיה או מי מהכפופים לה; וכן כי הנתבעת או מי מעובדיה או מי משלוחיה הפרו חובות חקוקות.

5. לתמיכה בתביעתו הגיש התובע חוות דעת מומחה מטעמו בתחום הנפשי, שנערכה על ידי ד"ר ולרי גיללך, אשר קבע בחוות דעתו כי התובע סובל מהפרעה נפשית מורכבת של תסמונת פוסט-טראומטית כרונית טיפוסית על כל מאפייניה, ומדיכאון פסיכוטי, אשר התפרצו לאחר אירוע התקיפה, ואשר גרמו לליקוי תפקודי קשה מאוד ברוב המישורים. על יסוד האמור, העמיד המומחה מטעם התובע את נכותו הנפשית של התובע בעקבות אירוע התקיפה על 70% נכות לצמיתות.

6. הנתבעת לא הכחישה את עצם קיומו של אירוע התקיפה, אולם טענה כי האירוע לא היה צפוי, לא דבקה כל רשלנות במעשיה, האירוע לא נבע כתוצאה ממחדלים רשלניים מטעמה או כתוצאה מהפרת חובות חקוקות. עוד טענה הנתבעת כי מצבו הנפשי של התובע התדרדר לא בעקבות אירוע התקיפה אלא בשל הליכי ההסגרה לרוסיה שהחלו בעניינו, וכי תביעת התובע נועדה למעשה כדי לשרת את ניסיונותיו לבטל ו/או לעכב את הליכי ההסגרה לרוסיה, לאחר שאלה הוכרעו סופית על ידי בית המשפט העליון בפסק דין שניתן בע"פ 1727/16 בולטיאנסקי נ' היועץ המשפטי לממשלה (25/04/17), במסגרתו אישר בית המשפט העליון את הכרזת התובע כבר הסגרה לפי סעיף 3 לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954.

7. הצד השלישי בחר שלא להגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיונים שהתנהלו בהליך זה.