ת"א 6372-11-12 ב. נ' אופיר ואח'

כללי

1.התובעת ילידת 17.8.1990, נפגעה ביום 29.10.2011 בתאונת דרכים. תביעתה דנא, היא לתשלום הפיצויים המגיעים לה עקב התאונה, לפי הוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "החוק"). הנתבעים לא חולקים על חבותם לשלם לתובעת את נזקיה עקב התאונה. הפלוגתא היחידה בין הצדדים נסבה, למעשה, על שאלת תיחום הנזק ושיעור הפיצויים.

2.התובעת נפגעה בתאונה בחזה ובגב. הובהלה לבית-חולים רמב"ם (להלן: "בית-החולים"). נבדקה ואובחן אצלה שבר של הפלטה העליונה של החוליה 12D. טופלה באופן שמרני כולל חגורה. שוחררה לביתה ביום 31.10.2011, עם המלצות להמשך טיפול אנלגטי, מעקב רפואי ומנוחה. בהמשך עברה טיפול פיזיותרפי.

3.בחודש ינואר 2012, הגישה התובעת למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") תביעה לקצבת נכות כללית. ועדות רפואיות מטעם המל"ל קבעו לתובעת דרגת נכות כללית זמנית כדלקמן:

100% - מיום 29.10.2011 ועד ליום 30.11.2011.

50% - מיום 1.12.2011 ועד ליום 29.2.2012.

20% - מיום 1.3.2012 ועד ליום 31.12.2012.

4.ד"ר א. גרינטל, מומחה רפואי מטעם בית-המשפט בתחום הכירורגיה האורתופדית (להלן: "המומחה") בדקת את התובעת וקבע לה דרגת נכות רפואית יציבה בשיעור 5% עקב התאונה, לפי סעיף 37(8)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956. הצדדים ויתרו ,מדעת ורצון חופשי, על חקירתו של המומחה בבית-המשפט.

5.התובעת טוענת לפיצויים במספר ראשי נזק, כדלקמן:

א.כאב וסבל - 18,160 ₪.

ב.הפסד השתכרות בעבר -74,029 ₪.

ג.הפסד השתכרות בעתיד -237,956 ₪.