ת"א 6371-10-16 שלבי נ' עיריית חיפה - אגף הארנונה ואח'

נקודת המוצא להכרעה היא בחינת כתב התביעה, עילותיו והסעדים הנתבעים במסגרתו. במקרה דנן התביעה הינה למתן פסק דין הצהרתי שיצהיר שאין התובע חב את החובות המיוחסים לו לגבי ארבעה נכסים המפורטים בכתב התביעה.לפני בקשתה של הנתבעת לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית ומולה תגובתו של התובע לבקשה.

מעיון בתביעה עולה כי היא כוללת כמה טענות:

1. טענה כללית לגבי כל הנכסים המאוזכרים בכתב התביעה לפיה יש להחיל את ההפטר אשר קיבל התובע במסגרת הליך פש"ר 1070/05 בבית משפט המחוזי לגבי כל החובות הנוגעים לנכסים.

2. טענה של "אינני מחזיק בנכס" לגבי חלק מהנכסים (נכס מס' 1, 2, 4).

3. טענת התיישנות לגבי החוב בנוגע לנכס מס' 3 שנמצא בבעלות התובע וביחס לנכס מס' 4.

4. טענה לגבי אי קיום התנאים הקבועים בחוק ההסדרים להרמת מסך בין חברת "טכניקה" לבין התובע.

   ב"כ הנתבעת טוען בבקשה שבית המשפט האזרחי אינו מוסמך לדון בתביעה והסמכות מסורה לבית בית המשפט לעניינים מנהליים. על פי נימוקי הבקשה, תקיפת ההחלטה בדבר חיוב בעל שליטה בחברה וטענת "אינני מחזיק" הינם נושאים הנמנים על "ענייני ארנונה" המאוזכרים בתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים.

    

   דיון

   הלכה היא שהסמכות העניינית של בית המשפט נבחנת על פי מבחן הסעד כפי שנתבקש בכתב התביעה.

   אפנה לרע"א 650/05 עיריית אשדוד נגד שמעון צרפתי (2005) ביחס לסמכות בתי המשפט המינהלי:

    

   "בין יתר סמכויות רשאי בית המשפט לעניינים מינהליים להעביר תחת שבט ביקורתו החלטות של רשויות מקומיות (פרט 8 לתוספת הראשונה לחוק, וכן הוראות נוספות בתוספת הראשונה שאינן מתייחסות לזהות המחליט, אלא לנושא ההחלטה, ושלפי אופיו המחליט הוא רשות מקומית). לפיכך, כאשר אדם מעונין בביטולה או בשינויה של החלטה שנתקבלה על ידי רשות מקומית, ובהעדר הסדר מיוחד, עליו לפנות לבית המשפט לעניינים מינהליים. שונים הם פני הדברים כאשר הסעד המבוקש הינו סעד כספי. יש לאבחן מקרה זה ממקרה בו נתבקש סעד של ביטול או שינוי החלטה מינהלית."