ת"א 6364-11-08 בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט (2003) בע"מ ואח' נ' ברק ואח'

בפני בקשת התובעות לצרף את עו"ד יעקב קלדרון להליך דנא כ"ידיד בית המשפט". הרקע לבקשה הוא החלטה של בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין (מחוז ת"א) להשעות את עו"ד קלדרון מחברותו בלשכה החל מיום 14.1.2016 ועד ליום 13.1.2024 (תיק בד"מ 017/2015).

התובעות טוענות כי עו"ד קלדרון ייצג את התובעות במשך שנים, הן שילמו לו שכ"ט, ועתה הן נותרו ללא ייצוג מתאים; לטענתן, התקשרות עם עורך-דין חלופי בשיעור קומה כרוכה בהון עתק.

הנתבע התנגד לבקשה.

התובעות הגישו תשובה להתנגדות.

עיינתי בבקשה ובתגובות. אין בידי לקבל את הבקשה.

כידוע, המוסד של "ידיד בית המשפט" הוא יציר הפסיקה, ומופעל במשורה ובצמצום. בהלכה המנחה שנפסקה בענין קוזלי (משפט חוזר 7929/96 קוזלי ואח' נ' מדינת ישראל, מיום 16.2.1999), צורפה הסנגוריה הציבורית כצד נוסף להליך פלילי, וזאת נוכח חשיבותו התקדימית של אותו הליך. בית המשפט העליון התווה את הקווים המנחים לצירוף צד כ"ידיד בית משפט": מהלך זה יתאפשר, מקום בו מדובר בצירוף של צד חדש, שעמדתו אינה מבוטאת מניה וביה במסגרת הצדדים הקיימים, וצירופו עשוי לייצג זוית ראיה ציבורית רלבנטית ובעלת חשיבות. כב' הנשיא א' ברק פסק:

"... מסקנתי היא כי הסמכות לצירופו של גוף או אדם כ"ידיד בית-המשפט" קיימת באופן עקרוני. אולם סמכות לחוד ושיקול-דעת לחוד. יש לעמוד על המשמר בעניין זה ולוודא, שאכן יש בצירוף צד נוסף להליך כדי לתרום הן לדיון עצמו והן לאינטרס הציבורי. יש לבחון בכל מקרה ומקרה, אם אין בצירוף האמור משום פגיעה ביעילות הדיון, בצדדים לסכסוך עצמו ובזכויות היסוד שלהם. על חלק משיקולים אלה עמדתי בעבר, בצייני:

יש מקום לשקול הצטרפותו של עותר 'ציבורי' נוסף או של משיב 'ציבורי' נוסף, אם מתוך בקשתם נראה כי הם מוסיפים לעמדת הצד שאליו הם מבקשים להצטרף. אין מקום להצטרפותם של עותר 'ציבורי' נוסף או של משיב 'ציבורי' נוסף, אם מתוך בקשתם נראה כי הם חוזרים על עמדות שכבר נטענו על-ידי הצד שאליו הם מבקשים להצטרף" (בג"ץ 5368/96 פנחסי נ' היועץ המשפטי לממשלה, בעמ' 373). ובפרשה אחרת ציינתי:

...יש מקום לצירופם של עותרים (או משיבים) נוספים רק 'אם יש יסוד להניח, כי בהצטרפותם יהיה כדי לתרום תרומה מחדשת, שהיא בעלת משמעות בהקשר לסוגיה המתבררת לפני בית-המשפט, ואם יש, מאידך גיסא, מקום לחשש, שהבירור הנאות ילקה בשל אי-צירופו של צד נוסף'" (ראו בג"ץ 5883/93 יהלום נ' המפקח הכללי, משטרת ישראל).

אכן, בטרם תינתן לגוף או לאדם הזכות להביע עמדתו בהליך שבו אין הוא צד מקורי, יש לבחון את תרומתה הפוטנציאלית של העמדה המוצעת. יש לבחון את מהות הגוף המבקש להצטרף. יש לבדוק את מומחיותו, את ניסיונו ואת הייצוג שהוא מעניק לאינטרס שבשמו מבקש הוא להצטרף להליך. יש לברר את סוג ההליך ואת הפרוצדורה הנוהגת בו. יש לעמוד על הצדדים להליך עצמו ועל השלב שבו הוגשה בקשת ההצטרפות. יש להיות ערים למהותה של הסוגיה העומדת להכרעה. כל אלה אינם קריטריונים ממצים. אין בהם כדי להכריע מראש אימתי יהא מן הדין לצרף צד להליך כ"ידיד בית-המשפט", ומתי לאו. בה בעת, יש לשקול קריטריונים אלה, בין היתר, טרם יוחלט על צירוף כאמור".

במקרה דנא, אין מדובר בצירופו של עו"ד קלדרון כ"צד" חדש, אלא בבקשה שמשמעותה היא ליתן לעו"ד קלדרון אפשרות להמשיך ולייצג את התובעות. מהלך זה אינו אפשרי, שכן יש בו כדי לעקוף החלטה תקפה ומחייבת של בית הדין המשמעתי. מסלול עוקף כזה יהפוך את החלטת ההשעיה לריקה מתוכן, ואין לכך מקום. אין צורך לאמר, כי למרות הקושי המובן, התובעות יכולות להעזר בעורך דין חלופי.

בנסיבות אלה, הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות.