ת"א 6352-07-09 ואח' עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' סוזנה ואח',ת"א 40739-06-11 סוזנה ואח'

 מבוא

בפניי תביעות אשר הגישו הצדדים זה כנגד זה, התובעת בת"א 6352-07-09 (להלן: "עמידר" ו- "תביעת עמידר" בהתאמה) הגישה את כתב התביעה ביום 09.07.2009 ובו עתרה לחייב את מוריס ורות סוזנה (להלן: "סוזנה") בתשלום סכום של 71,359 ₪ בגין השימוש שעשו בבית שברחוב איסקוב 4 בלוד, דירות 306/1 ו- 306/2 (להלן: "הנכס") אשר בבעלות המדינה (מנהל מקרקעי ישראל) ומנוהל באמצעות עמידר, בגין התקופה שמיום 13.02.2004 ועד ליום 30.06.2009.

ביום 23.6.2011 הגישו סוזנה תביעה כנגד עמידר בת"א 40739-06-11 (להלן: "תביעת סוזנה") ועתרו במסגרתה לסעדים הצהרתיים הקשורים בנכס וביחסיהם מול עמידר. לאחר קבלת פטור מאגרה הוגש ביום 29.03.2012 כתב התביעה מתוקן כך שנוספו גם סעדים כספיים לפיצוי בגין שיפוץ שבוצע בנכס עם הכניסה אליו (1977-1978) ופיצוי בגין עוגמת נפש. תביעת סוזנה מבוססת ברובה על הטענות אשר הועלו במסגרת כתב ההגנה של סוזנה בתביעת עמידר.

עמידר הגישה בקשה לסילוק על הסף של תביעת סוזנה ולאחר שסוזנה סרבו להצעה לקבוע בהסכמה את המחלוקות תחת מתן החלטה בבקשת הסילוק על הסף, ניתנה החלטתי בבקשה לסילוק על הסף אשר קיבלה באופן חלקי את הבקשה וסילקה חלקים מתביעת סוזנה על הסף. במסגרת ערעור על החלטה זו, הסכימו הצדדים לקבל את המלצת בית המשפט המחוזי, ונפסק כי אך ורק תביעת סוזנה לסעדים כספיים בסך כולל של 1,016,532 ₪, תתברר כפי שהיא בכתב התביעה מבלי שתחסם בטענת התיישנות והתביעה לסעדים הצהרתיים תמחק מתביעת סוזנה.

לפיכך תביעת סוזנה עוסקת בעתירת סוזנה לחייב את עמידר בתשלום שווי עלות השיפוץ שהשקיע התובע 1 (להלן: "מוריס") בנכס, ופיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לסוזנה במשך השנים עקב התנהלות עמידר כלפיהם.

רקע

הצדדים חלוקים בנוגע לעובדות אשר הביאו לכך שסוזנה יושבים בנכס, אך מתוך סיכום טענות הצדדים בפסק דינו המפורט של כבוד השופט מקובר בהליך קודם שהתנהל בין הצדדים, במסגרת ת"א 6440/04 של בית משפט זה, ניתן ללמוד את הפרטים הבאים:

למוריס יש אח בשם אלי סוזנה (להלן: "אלי"), אשר היה זכאי לדיור מוגן מעמידר וגר עם משפחתו בדירת עמידר מספר 305/2.

מוריס לא היה זכאי לדיור מוגן מעמידר, אך בשנת 1977 עבר לגור בנכס שהוא צמוד לדירה 305/2 בה גרו אלי ומשפחתו. מוריס ביצע שיפוצים בנכס והתגורר בדירה 306/2 ואלי עשה שימוש בדירה 306/1 – אשר ביחס אליה נחתם בין עמידר לאלי ורעייתו הסכם שכירות ביום 30.11.1978.

כניסתם לנכס נעשתה תוך מגעים מסוימים עם בעלי תפקידים בעמידר, אך טיב ההסכמות בין הצדדים אינו מוסכם.

בטרם אוכלס הנכס הוא היה במצב שלא אפשר מגורים, ולצורך אכלוסו היה הכרח לבצע שיפוץ יסודי בנכס.

את השיפוץ של הנכס ביצע מוריס בעצמו ועל חשבונו במועד כלשהו בין שנת 1977 לבין אמצע שנת 1978.

הוסכם כי יחתם עם מוריס הסכם שכירות ואף נגבו ממנו דמי שכירות ופקדון בגין שכירת דירה 306/1 בנכס, כמו-כן נמסרו למוריס ביום 8.2.79 אישורים בכתב לחברת חשמל וביום 23.3.80 אישור לעירייה שכותרתם "אישור חתימת חוזה" לגבי דירה 306/1.