ת"א 63193-06-24 בורדנצ'וק ואח' נ' אזולאי ואח'

ההליך שלפני עניינו תביעתו של תובע 1 להצהיר כי נתבע 1 הפר את הסכם מכר הדירה שנכרת ביניהם באופן שהצדיק את ביטולו. כן עותר הוא לכך שבמסגרת ההשבה ההדדית שלאחר ביטול ההסכם, יוחזר רישום הזכויות בדירה על שמו. המחלוקת בעניין סעד ההשבה במקרה זה כורכת את עניינה של נתבעת 2 אשר רכשה את הזכויות בדירה מנתבע 1, אך טרם השלימה את הרישום וטוענת שאין להורות על השבת הזכויות לתובע אלא יש להכיר בזכויותיה.

כתב התביעה

ביום 19.12.2023 נחתם הסכם מכר דירה בין התובע מס' 1 (להלן – התובע) לבין הנתבע מס' 1 (להלן – הנתבע). הדירה מצויה ברחוב מיכאל 48 בחיפה והיות שאין מדובר בבית משותף אלא במושע, אזי הדירה ידועה כ-1/15 מגוש 10868 חלקה 95 (להלן – הדירה). התובע טוען כי הגם שהוא היה הבעלים הרשום של מלוא הזכויות בדירה, ההסכם גילם מכירה של 60% מהזכויות בדירה בלבד תמורת סך של 370,000 ₪. ביחס ליתרת הזכויות טען התובע כי אלו שייכות לתובע 2, אשר בתחילה היה "משקיע...חצי חצי (50%) אח"כ רכש תובע 1 מתובע 2 10% והפך לבעלים של 60% מהזכויות".

כבר עתה אציין כי ההליך הוגש בתחילה על ידי תובע 1 בלבד, אך בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 9.2.2025 (במותב קודם – כב' השופטת אלון) כתב התביעה תוקן כך שתובע 2 הוסף לרשימת התובעים. בהמשך הגיש תובע 2 בקשה לפטור אותו מהתייצבות לדיונים וטען שאין לו עניין בהליך. בישיבת יום 14.5.2025 התייצב תובע 2 עם בא כוחו וביקש שוב לפטור אותו מהתייצבות לדיון תוך שבא כוחו ציין כי הוא מודע לכך "שההחלטות כאן יכולות לחייב את הלקוח שלי לטוב ולרע". נעתרתי לבקשה ולאור כך לא נטל תובע 2 חלק בדיון, לא התייצב לישיבות ההוכחות ולא הגיש סיכומים.

התובע טוען כי הנתבע היה מודע לכך שהסכם המכר מתייחס ל-60% מהזכויות בלבד וכי הנתבע התחייב במסמך נפרד (להלן – הנספח או הנספח הנוסף) לשלם בנוסף לתמורה החוזית (370,000 ₪) גם את חלקו של תובע 2 בסך של 246,666 ₪. התובע טוען עוד כי ביום 19.6.2024 הגיש נגדו תובע 2 תביעה בטענה שלא קיבל את חלקו ממכירת הדירה ואליה צורף נסח טאבו ממנו למד כי ביום 24.3.2024 נרשמו הזכויות בדירה על שם הנתבע למרות שלא השלים עדיין את יתרת התמורה החוזית, אלא שילם 74,000 ₪ בלבד. עוד טוען התובע כי נדהם לגלות שביום 18.4.2024 מכר הנתבע את הדירה לנתבעת 2 אשר רשמה הערת אזהרה בגין כך (להלן – הנתבעת).

התובע טוען כי הנתבעת התקשרה בעסקה עם הנתבע "חרף תחושתה כי מדובר בעסקה לא כשרה". כן נטען שהנתבעת לא ערכה בדיקות ראויות טרם חתימת ההסכם ולא פעלה כמקובל בעסקאות מכר דירה. עוד נטען שהנתבעת שילמה למתווך סכום של 80,000 ₪ לגביו טענה שיש לראותו כתשלום על חשבון הדירה, אך מדובר בהתנהגות בלתי סבירה שאין לקבלה. נטען כי לאור התנהגותה אין לראות בנתבעת כעומדת בתנאי תקנת השוק.