ת"א 63178-12-12 קליפר נ' בן דוד ואח'

לפניי בקשה נוספת בעניין גילוי מסמכים והעתקתם, שהוגשה על ידי המבקשת, ובקשה מוסכמת לדחיית דיון ההוכחות הקבוע למחר.

החלטה מקיפה בעניין גילוי מסמכים והעתקתם ניתנה ביום 21.9.2014. בהחלטה נקצבו לצדדים מועדים ברורים וקצובים להשלמת הליכי הגילוי והעיון וכן להגשת תצהירי עדות ראשית.

המועדים שנקבעו נועדו, בין היתר, לתחום לסד זמנים את הליכי הגילוי והעיון שהצדדים האריכו בהם עד מאד, ולאפשר את קיומו של דיון ההוכחות שנקבע בתיק – במועדו, ביום 2.12.2014.

בהחלטה, הורה בית המשפט מפורשות אלו מסמכים על הצדדים להעביר, לאיזה צורך (עיון והעתקה) ובאילו מועדים.

מהבקשה, התגובה והתשובה בעניין המסמכים עולה כי הצדדים עשו דין לעצמם והחליטו שלא לקיים את הוראות בית המשפט. הצדדים יצרו לעצמם לוח זמנים חדש להעברת המסמכים, ואף התעלמו באופן בוטה מחובתם להגיש תצהירי עדות ראשית במועדים שקבע לכך בית המשפט. אף על פי כן, לא טרח מי מהצדדים להגיש לבית המשפט כל הודעה או בקשה בעניין זה, לרבות לא בקשה לדחיית מועד הגשת התצהירים או בקשה לדחיית מועד הדיון הקבוע בתיק.

לא רק החלטת בית המשפט לא קויימה על ידי הצדדים, אף הסכמות אליהן הגיעו נפרצו על ידיהם או על ידי מי מהם. אף על פי כן, עד ליום 18.11.2014, לא הגישה התובעת כל בקשה בעניין.

בהחלטה נקבע כי "בתוך 3 ימים ימסור כל צד את המסמכים שברשותו לעיון הצד שכנגד, בדרך עליה יסכימו הצדדים". אין אלא להצר על כך, שהצדדים כשלו בהסדרה עצמאית של עניין כה פעוט וטכני כדרך העברת המסמכים זה לעיונו של זה (ומטבע הדברים אף להעתקתם), ובחרו להתנהל באופן שמצריך את בית המשפט לשוב ולהידרש לעניין, לאחר שפסק בו בהרחבה והתווה לצדדים דרך ברורה (ולמצער, ברורה דיה) לביצוע הוראותיו.

התנהלותם הבלתי ראויה של הצדדים – ובפרט של התובעת, אשר אמורה הייתה להיות זו שתגיש ראשונה את תצהיריה – הובילה למצב בו אין תוחלת בקיום דיון ההוכחות הקבוע למחר. בית המשפט נאלץ לדחות את הדיון – שהבקשה המוסכמת לדחייתו הוגשה אך הבוקר.

למרות שבנסיבות אלה ניתן היה לעמוד על קיומו של דיון הוכחות, ובהיעדר תצהירים מטעם התובעת הייתה התביעה נמחקת, יידחה דיון ההוכחות הקבוע למחר.

הדיון הקבוע ליום 24.12.14 יישאר על כנו, ודיון הוכחות נוסף יתקיים ביום 21.1.15 בשעה 09:00.