יערה קליפר נ' יוסף בן דוד ואח'

1.מהות התביעה

התביעה הוגדרה כתביעה לסעד הצהרתי – הסרת קיפוח לפי סעיף 191 לחוק החברות התשנ"ט - 1999

(להלן: "חוק החברות").

בכתב התביעה נאמר כי הנתבע 1מר יוסף בן דוד (להלן: "יוסף" או "הנתבע") הוא בעל 50% ממניות הנתבעת 3 צומת עובדים בע"מ (להלן: "צומת עובדים" או "החברה") ושל הנתבעת 4 צומת עובדים סעוד ורווחה (2007) בע"מ (להלן: "צומת עובדים סעוד ורווחה" או "הנתבעת 4")(להלן יחד: "החברות").

נטען כי יוסף מנהל את החברות בפועל והוא בעל השליטה האפקטיבי בהם. זאת, בהתעלם מהתובעת גב' יערה קליפר (להלן: "יערה" או "התובעת") שאף היא בעלת 50% ממניות החברות.

הנתבע מונע מהתובעת באופן שיטתי קבלת מידע; מונע חלוקת דיבידנדים; מנפח את הוצאות החברות ומבריח את רכושן.

בין היתר, פועל הנתבע באמצעות בנו, מר ניב בן דוד, (להלן: "ניב" או "הנתבע 2").

לדברי התובעת, היא פנתה לאורך השנים לנתבע ובאי כוחו בניסיון לעמוד על מצב החברות והתנהלותן השוטפת. אולם, פניותיה לא נענו והנתבע התעלם ממנה.

כמו כן, נאמר כי יוסף מבצע כעניין שבשגרה עסקאות בעלי עניין עם בנו ניב במחשכים.

עוד נאמר כי יוסף מעלים הכנסות של החברות ומעמיס עליהן הוצאות רבות, לרבות הוצאות אישיות, כדי להימנע מחלוקת הרווחים עם התובעת.

כמו כן, נאמר כי הנתבע קובע לעצמו שכר מופרז ללא פרופורציה למידת השקעתו בניהול החברות.

בכתב התביעה נאמר כי אביה של התובעת, מר זאב קליפר (להלן: "זאב"), והנתבע הם מכירים ותיקים מתקופת עבודתם המשותפת בקואופרטיב אגד.

בשנת 2001, עם חקיקת חוק הסיעוד, הגה זאב רעיון עסקי להקמת חברה למתן והשמה של שירותי סיעוד והציע אותו לנתבע, אשר פרש לאחר זמן מעבודתו באגד לצורך השותפות.

ביום 6.6.01 נוסדה צומת עובדים.

בתחילה נוסדה החברה על ידי התובעת בלבד תוך כדי שהנתבע עובד ומנהל בה מאחורי הקלעים.

זמן קצר לאחר מכן נעשתה חלוקת המניות, כאמור לעיל.

בכתב התביעה נאמר כי התובעת היא עובדת סוציאלית בהכשרתה.