נ' נ' עאסלה ואח'

בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.

אין חולק, כי מדובר באירוע שחל עליו חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה 1975 (להלן: החוק).

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק לפי סעיף 4(ג) לחוק.

האירוע הינו תאונת דרכים, במהלך העבודה, מיום 16/03/14.

התובע יליד 1986 (בן 28). כתוצאה מן התאונה, נפגע התובע בכף רגל שמאל עם חשד לסדק והמטומות. התובע עבר טיפולים פיזיותרפיסטים.

מאחר ומדובר בתאונת דרכים במסגרת העבודה, פנה התובע לוועדות נכות של המוסד לביטוח לאומי, המוסד לביטוח לאומי לא קבע לתובע נכות. מדובר ב"קביעה על פי דין", המשמעות היא שמדובר בתיק ללא אחוזי נכות.

בנסיבות אלו, דרישתו של התובע בתחשיב הנזק לפיצוי גלובלי, בגין אובדן כושר עבודה והשתכרות בעתיד, נידחת בזאת.

יודגש ויצוין כי, הנתבעת בסיכומיה, הכחישה את עצם התרחשות התאונה בטענה, כי אין המדובר בתאונת דרכים וכי לתובע לא נגרם "נזק גוף" כמשמעותו כאחד המרכיבים בחוק.

לאחר שעברתי על טיעוניי הצדדים ועל החומר, לרבות ההודעה על הפגיעה בעבודה, טופס בל 250, המסמכים הרפואיים ושאר הטיעונים, אני קובע כי מדובר באירוע שחל עליו חוק הפיצויים וכי הטענה כי מדובר באירוע שלא נגרם לתובע בו נזק גוף, דינן להידחות.