ת"א 63143-12-14 יעקובי ואח' נ' דמירל ואח'

בפניי תביעה ותביעה שכנגד הנוגעות להשכרת בית של הנתבע לתובעים.

ביום 21.4.13 חתמו הצדדים על חוזה שכירות, שלפיו שכרו התובעים (להלן גם: "השוכרים") מהנתבע בית פרטי בקיסריה. מדובר בבית חדש שבנייתו הייתה בעיצומה. תקופת השכירות על פי החוזה הייתה מיום 1.8.13 עד ליום 31.7.14, כשלתובעים ניתנה אופציה לשכור את הבית למשך שישה חודשים נוספים. בסופו של דבר לא מומשה האופציה לנוכח התנגדות הנתבע, והתובעים פינו את הבית ביום 11.8.14.

התביעה נוגעת לנזקים שלטענת התובעים נגרמו להם עקב ליקויי בניה וליקויי בטיחות בבית. ואילו במסגרת התביעה שכנגד נתבעים פיצויים בגין הפרות נטענות של חוזה השכירות, ונזקים שלטענת התובע שכנגד נגרמו לבית. התביעה שכנגד הוגשה גם נגד הנתבעים שכנגד מס' 3-4, שערבו להתחייבויות השוכרים בחוזה השכירות.

הצדדים הסכימו שיינתן פסק דין בדרך של פשרה, בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בגבולות של 0-50,000 ₪ לגבי כל אחת מהתביעות, על בסיס כתבי הטענות שהגישו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, אני קובעת כדלקמן:

• הנתבע ישלם לתובעים סך של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן ישלם הנתבע לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 2,340 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל, ויחזיר להם את האגרה שלא תוחזר להם על ידי בית המשפט.

• אני דוחה את התביעה שכנגד.

המזכירות תחזיר לתובעים, באמצעות באי כוחם, את האגרה בהתאם לתקנות בתי המשפט (אגרות), הן בתביעה והן בתביעה שכנגד, לנוכח סיומן בפשרה לאחר ישיבת קדם משפט אחת.