ת"א 63007-12-12 סרחאן נ' דאוד

בתיק זה היו 2 ישיבות קדם משפט.

האחת אצל כבוד הרשם קבאני והאחת אצלי.

בסופו של דבר לאור המחלוקת העובדתית בין הצדדים קבעתי את התיק להוכחות.

התיק נקבע להוכחות ליום 11.2.15.

במסגרת הדיון האמור הגיש התובע בקשה להזמנת עדים ומדובר בסדר גודל של 4 עדים וניתנה החלטה המורה על זמונם של העדים כנגד הפקדה כספית בשיעור של 1,000 ₪ אשר בסופו של יום הופקדו בקופת בית המשפט.

בתאריך 10.2.15 דהיינו יום לפני הדיון, ביקש ב"כ התובע דחיה וזאת עקב מחלה ואף צירף אישור רפואי ונעתרתי לבקשתו.

בהחלטתי מיום 10.2.15 כתבתי: "אני נעתר לבקשת הדחיה למועד ההוכחות בתיק זה. עם זאת יומני אינו מאפשר לי לקבוע את התיק לפני הפגרה. אני קובע את התיק להוכחות של שעה וחצי ליום 15.10.15 שעה 11:00".

תשומת ליבו של התובע כי בהחלטתי זו לא התייחסתי כלל לנושא העדים וגם לא נתבקשתי להתייחס לכך. ההלכה אומרת שכאשר תיק נקבע להוכחות פעם נוספת, יש להגיש בקשה נוספת מסודרת להזמנתם של העדים וזאת על מנת שניתן יהיה לזמנם באמצעות בית המשפט.

ב"כ התובע יצא מתוך נקודת הנחה שהמזכירות עושה את זה כדבר מובן מאליו שכן העדים זומנו היום לישיבה הקבועה ליום 11.2.15 ולא כך הוא. היה צריך להגיש בקשה מסודרת, חדשה להזמנתם של העדים והיתה ניתנת החלטה על ידי בהקשר זה.

זו הסיבה גם שהעדים לא זומנו.

מדובר ב- 4 עדים שהינם עדים שחלקם לפחות בשליטתו של התובע ושהוגשו תצהירים לגבם. תמוהה העובדה שהתובע לא וידא עם אותם עדים ובמיוחד עם האדריכלית את התייצבותם לישיבת הוכחות הקבועה בתיק זה וזאת לאחר שחלפו חודשים רבים ממועד קביעת התיק לאחר שנתבקשה דחייתו.