ת"א 6290-07-12 אבישי טאוב תכנון אדריכלי ובנוי ערים בע"מ נ' יורם גדיש חברה להנדסה בע"מ

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום טבריה
6290-07-12
9.2.2015
בפני השופטת:
אילונה אריאלי

- נגד -
התובעת:
אבישי טאוב תכנון אדריכלי ובנוי ערים בע"מ
עו"ד איתמר בן-זאב
הנתבעת:
יורם גדיש חברה להנדסה בע"מ
עו"ד נועם יבלון ורונית ליבשין
פסק דין
 

 

זוהי תביעה כספית בסך של 254,810 ₪ שעניינה חוב הנתבעת לתובעת, בגין עבודות תכנון אדריכלי.

התביעה הוגשה מלכתחילה בסדר דין מקוצר, הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן ובדיון שהתקיים בפני כב' הרשמת (כתוארה אז) ברכה לכמן ביום 18.2.2013 ובהסכמת הצדדים, ניתנה לנתבעים רשות להתגונן והדיון הועבר לסדר דין רגיל.

טענות התובעת

התובעת הנה חברה בע"מ העוסקת בתכנון אדריכלי והינה בבעלותו ובניהולו של האדריכל אבישי טאוב (להלן "טאוב").

הנתבעת הנה חברה בע"מ העוסקת בתכנון, ניהול ופיתוח פרויקטים הנדסיים.

הנתבעת התקשרה עם יזם - דלק נדל"ן, בהסכם לתכנון וניהול מתחם תעסוקה בשטחי בית לחם הגלילית על גבול היישוב זרזיר. מדובר בפרויקט שמטרתו העיקרית הייתה ועודנה שינוי ייעוד קרקעות חקלאיות ואחרות והפיכתן לקרקע למטרת הקמת אזור תעשייה, אשר הוגדר על ידי הועדה המחוזית מחוז צפון כ"מתחם תעסוקה 6 צפון" בשטח בנוי של 39,500 מ"ר, בנוסף לשטח שיועד לדרכים, לתשתיות ולכל הכרוך בהקמת אזור התעשייה.

לאחר דין ודברים בין הנתבעת לבין התובעת, הוסכם כי הנתבעת תמסור לתובעת, באמצעות טאוב, את עבודת התכנון, לרבות הכנת התוכניות והגשתן ועד לאישורן הסטטוטורי הרשמי על ידי הוועדות לתכנון ובניה ופרסומן בילקוט הפרסומים, או כפי שהגדירו זאת הצדדים - "מתן תוקף לתב"ע".

ביום 29.9.2004 נחתם בין התובעת לבין הנתבעת הסכם שמספרו 70221/04, לפיו מסרה הנתבעת לתובעת את ביצוע העבודות בתמורה לסך של 180,000 ₪ בתוספת מע"מ, בערכים נומינליים (נספח א' לכתב התביעה, להלן "ההסכם"). הוסכם כי תנאי לתשלום התמורה הינו מתן תוקף לתב"ע.

עוד הוסכם - בנספח להסכם שכותרתו "הוראות תכ"ם", כי על הסכום האמור יתווספו הפרשי הצמדה וריבית החל מ-18 חודשים ממועד חתימת ההסכם. הנתבעת היא שדרשה שההצמדה תידחה כך, שכן היה ידוע שמדובר בעבודה ארוכת טווח של מספר שנים, בשל מורכבותה, כאשר התשלום הותנה בסיום העבודה. הנתבעת היא שצירפה את "הוראות התכ"ם" כנספח להסכם וכעת היא מתנערת מנספח זה.

ביום 5.1.2012 ולאחר עבודת תכנון אדריכלית מקצועית, סיזיפית וארוכת שנים, לרבות אינספור ישיבות ופגישות עבודה עם הגורמים הרלוונטיים ברשויות ובמוסדות, הסרת חסמים בירוקרטיים, עמידה בדרישות תכנוניות והנדסיות כאלה ואחרות הכרוכות בתכנית שינוי ייעוד מקיפה בסדר גודל של התכנית דנן, פורסמה התכנית למתן תוקף בילקוט הפרסומים (תכנית מס' ג/17488 וכן הפרסום ברשומות - נספח ב' לכתב התביעה).

בכך הסתיימה עבודתה של התובעת בהצלחה מלאה ולשביעות רצונה של הנתבעת והתמלא התנאי לתשלום שכר טרחתה של התובעת על פי ההסכם. על כן, שלחה התובעת לנתבעת ביום 25.3.12 דרישת תשלום וחשבון עסקה מס' 0929 (נספחים ג' – ד' לכתב התביעה) ואף פנתה בדרישות בע"פ, אלא שעד להגשת התביעה הנתבעת לא שילמה לתובעת את שכר טרחתה ובכך היא מפרה את ההסכם הפרה יסודית ובוטה.

בתשובותיה לדרישות התובעת, הנתבעת לא התכחשה לזכותה של התובעת לתשלום על פי ההסכם, אלא טענה כי היא תשלם את המגיע ממנה רק כאשר היא עצמה - הנתבעת, תקבל את הכספים ממזמין העבודה - חברת דלק נדל"ן, שכן לטענתה היא מהווה אך ורק "צינור" להעברת התמורה ממזמין העבודה לתובעת.

לטענת התובעת, בהסכם בין הצדדים לא הותנה התשלום, ולו במרומז, בתנאי אחר למעט התנאי של פרסום התכנית למתן תוקף ברשומות, תנאי שהתמלא כאמור. על פי ההסכם, מזמינת העבודה מן התובעת הינה הנתבעת ונקבע מפורשות, בסעיף 9(א) להסכם, כי הנתבעת היא זו שתשלם את שכרה של התובעת.

אשר על כן, מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה את סך של 254,810 ₪, שהינו סכום התמורה על פי ההסכם כולל מע"מ וכולל הפרשי הצמדה על פי ההסכם עד ליום הגשת התביעה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין עד לתשלום המלא בפועל, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

טענות הנתבעת 

בתצהיר התומך בהתנגדות, המשמש ככתב הגנה מטעם הנתבעת, טוענת היועצת המשפטית של הנתבעת, הגב' שגית זוהר (להלן "זוהר") כדלקמן:

ההסכם עליו נסמכת התובעת איננו רלוונטי ואייננו תקף, שכן סעיף 28 להסכם קובע כי הוא תקף למשך 3 שנים בלבד. לא בכדי התובעת לא צירפה כל מסמך המעיד כי ההסכם הוארך, שכן הצדדים סיכמו ביניהם על חוזה אחר, שתנאיו שונים: טאוב הציע במכתבו לנתבעת מיום 17.3.2008 כדלקמן: "ההצעה שלי לשינוי חוזה: תשלום 50% מהמוסכם בשלב מתן תוקף, 50%+20% בשלב חוזה פיתוח". הצעתו של טאוב אכן התקבלה על ידי הנתבעת ולכן ההסכם הרלוונטי לכתב התביעה הינו ההסכם משנת 2008.

שינוי תנאי התמורה נתון בעיקר לשיקול דעתו של מקבל התמורה ולכן משהציעה התובעת הצעה כאמור המיטיבה עם הנתבעת (הסכים לקבל תמורה נמוכה יותר במועד שנקבע לתשלום), אזי ניתן להניח כי ההצעה הייתה מתקבלת באופן חד צדדי. עצם העובדה כי הצדדים המשיכו להתקדם עם התוכנית, מעידה כי היה קיבול להצעת טאוב גם בהתנהגות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>