ת"א 6288-10-14 עראם נ' מואסי ואח'

לפניי בקשה, במסגרת תביעה כספית, לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות למקרה שהתביעה תדחה בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "תקסד"א").

לטענת המבקשת, יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה. התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה קודמת זהה במסגרת 17993/02/09. ביום 03/01/14, ניתן פסק דין המורה על מחיקת התביעה וכן במסגרת פסק הדין חויב התובע בשכ"ט לכל אחד מהנתבעים בסך 6000 ₪. התובע לא קיים את פסק הדין, לא שילם את ההוצאות. המבקשת הגישה את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל אך עד היום לא הצליחה לגבות כלום.

יתר על כן, התביעה דנן הוגשה ביום 02/10/14, לאחר חלוף 7 שנים ממועד היווצרות העילה המוכחשת. התובע לא ציין בכתב תביעתו כי הגיש תביעה קודמת באותו עניין. התביעה היא תביעת סרק שסיכוייה קלושים. מאחר והתנהלותו של התובע מצביעה על כך כי אינו מקיים החלטות בית משפט ולא שילם את ההוצאות שנפסקו בהליך הקודם, המבקשת לא רוצה לעמוד שוב בפני שוקת שבורה לאחר שתשקיע זמן ומשאבים בניהול התביעה דנן.

לטענת התובע, אין מקום לחייבו בהפקדת ערובה. תביעתו מוצדקת וסיכוייה גבוהים. התביעה הקודמת נמחקה של אי הגשת תצהירי עדות ראשית. הסיבה לאי הגשתם היא מעבר משרד של בא כוחו למשרד חדש ואבדן התיק. התובע מתעתד להגיש בקשה לביטול פסק דין ועיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ שנפתח. התובע הינו בעל עסק משגשג ויכולת פרעו וואף שילם סך של 6000 ₪ שנפסק באותו פסק דין לאוצר המדינה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתשובה לתשובה, דין הבקשה להתקבל.

תכלית תקנה 519 לתקסד"א היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של נתבע כאשר בית המשפט סבור כי סיכויי ההליך קלושים. עם זאת, שעה שנראה כי אין סיכוי ממשי שהנתבעים יוכלו לגבות הוצאות ככל שהתביעה תדחה, מן הראוי לדקדק פחות בבחינת סיכויי התביעה.