ת"א 62799-12-14 סולימניאן נ' י. פריזט - ש. חסון בע"מ

המשיב הגיש כנגד המבקשת תביעה על סך כחצי מליון ₪, בה טען כי שימש כקבלן משנה של המבקשת בתחום עבודות החשמל בשנים 2003 – 2011. על פי כתב התביעה, בגין שלושה פרויקטים מבין אלו שביצע בהזמנת המבקשת, מסרבת זו לשלם לו את התמורה המגיעה לו.

המבקשת טוענת בבקשתה כי התביעה מבוססת על הסכמים כספיים בין הצדדים – וכי בכל אחד מן ההסכמים הללו מצויה תניית בוררות לפיה "בכל חילוקי הדעות בקשר להסכמים בין הצדדים ו/או בכל הקשור ו/או הנובע מהם ימונה לבורר מר שלמה שוביץ, מהנדס החשמל של הבניין, אשר יכריע במחלוקות" (ס' 11 לבקשה 2 בתיק).

המבקשת מפנה לסעיף 5 לחוק הבוררות קובע כי בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף זה, "יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם", אף שהוא רשאי שלא לעשות כן אם ראה טעם מיוחד לכך שהסכסוך לא יידון בבוררות.

בהתקיים התנאים האמורים, עותרת המבקשת לבית המשפט כי יורה על עיכוב ההליכים בתביעה ועל העברת הסכסוך להכרעה בפני הבורר.

לעמדת המשיב, דין הבקשה להדחות שכן במקרה זה מתקיימים אותם טעמים מיוחדים שבסעיף 5(ג), המצדיקים כי הדיון יוותר בין כתלי בית המשפט. הטעמים המיוחדים פורטו בס' 8 לתגובת המשיב לבקשה, ועיקרם – שהבוררות תסייע לפתרון רק שתיים משלוש המחלוקות שבין הצדדים, לכל היותר; כי הכוונה היתה שהבורר יתייחס למחלוקות מקצועיות בתחום החשמל ולא בסוגיות משפטיות או חשבונאיות; וכי הבורר שהוזכר יהיה מנוע מלדון כבורר בעניין הנדון בשל מעורבותו האישית-עסקית עם המבקשת.

בתשובתה, ציינה המבקשת כי כל שלושת ההסכמים בין הצדדים, מכוחם מוגשת התביעה, כוללים תניית בוררות וכי היה ידוע למשיב שהבורר המוסכם מקבל תשלום מהמבקשת עבור עבודתו כמהנדס החשמל של הפרויקטים וזאת עוד בטרם חתם על ההסכמים. משכך, חזרה על בקשתה.

דיון והכרעה

הסכם בוררות הוא התחייבות חוזית שבגדרה מבטאים הצדדים את הסכמתם למסור סכסוך שביניהם להכרעת בורר במקום לבית המשפט. כשפורץ סכסוך אחד הצדדים להסכם יכול לפנות בתובענה לבית המשפט באותו עניין שהסכים להתדיין לגביו בבוררות משום שהוא כופר בקיומו של ההסכם או בתוקפו או משום שהוא בוחר שלא לכבד את ההסכם (ור' ד' קפליוק, בוררות ושפיטה – על מקום הבוררות במערכת המשפט, 2008).

סמכותו של בית המשפט לאכוף את הסכם הבוררות, דהיינו – לעכב הליכים, קבועה בחוק הבוררות בהסדרכללי המקנה לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת באכיפת הסכם הבוררות (ס' 5 לחוק הבוררות) (בחוק הבוררות גם הסדר ייחודי, השוללת את שיקול דעתו של בית המשפט, והוא חל על בקשה לעיכוב הליכים בבוררות בינלאומית). (קפליוק, שם).

בחינת החקיקה והפסיקה מעלה שהמגמה הכללית של המחוקק ושל בתי המשפט היא להביא את הצדדים לכיבוד ההתחייבות שנטלו על עצמם להיזקק לבוררות ולקיימה (קפליוק, שם – עמוד 14 והאזכורים שם). הכלל הוא אפוא עיכוב הליכים והיוצא מן הכלל תלוי בהוכחת טעם מיוחד.

טעם מיוחד יכול להיות קשור להסכם הבוררות עצמו, כאשר מתעורר קושי בקיום הבוררות באופן שלא יהיה אפשר לבצע את ההסכם, למשל כשהבורר שנקבע בהסכם מזוהה עם אחד הצדדים לבוררות. כך, למשל, כאשר הבורר שנקבע בהסכם מזוהה עם אחד הצדדים לבוררות (ור' גם – ס' אוטולנגי, בוררות – דין ונוהל (מהד' שלישית מורחבת, תשנ"א), בעמ' 128).