ת"א 62634-01-14 ע' ואח' נ' ע' ואח'

התובע עתר למתן צו מניעה קבוע שיאסור על הנתבע לפתוח חלונות בקומות הנוספות שיבנה בחלקתו בצד הפונה אל חלקת התובע, וזאת מכוח הסכם שנעשה בין הצדדים. השאלה הצריכה הכרעה היא האם ההסכם בין הצדדים בוטל או שמא הוא עודנו עומד בתוקפו ומחייב את הנתבע.

1. התובע והנתבע, שיש ביניהם גם קשרי משפחה רחוקים, מתגוררים בשכנות בבתים המצויים על שתי חלקות סמוכות בשכונת ג'בל מוכבר בירושלים.

    

2. בשנת 1994, ביצע הנתבע בנייה בחלקתו. התובע התנגד לבנייה בטענה כי זו נעשית קרוב מדי לגבול בין חלקות הצדדים וכוללת פתיחת חלונות בצד הפונה לחלקת התובע. בסיועו של עורך דין שהוא בן משפחה של התובע והנתבע נעשה בין הצדדים ביום 28.12.14 הסכם בכתב שנועד להסדיר את המחלוקות ביניהם (נספח א' לכתב ההגנה, להלן: "ההסכם") (ראו ס' 6 לתצהיר התובע, ע' 5, ש' 19-24 לפרוטוקול, וכן האמור במבוא להסכם, כשאל מול אלה לא הציג הנתבע גרסא ממשית או אחרת באשר לנסיבות כריתת ההסכם). עיקרו של ההסכם בהסכמת התובע שלא להתנגד לבנייה שבנה הנתבע (שם) בכפוף לתנאים שונים שנטל הנתבע על עצמו, ושעיקרם התחייבות הנתבע לשמור על המצב הקיים בכל האמור במרחק המבנה שבחלקתו מהגבול שבין החלקות; והתחייבותו שלא לפתוח חלונות בקומות נוספות מעבר לקומה השנייה, ככל שיחפוץ בבניית קומות כאמור, בצד הפונה אל חלקת התובע (ס' 2 להסכם).

    

3. התביעה הוגשה על רקע כוונתו של הנתבע לבנות שתי קומות נוספות למבנה שבחלקתו ולפתוח בקומות אלה חלונות בצד הפונה אל חלקת התובע. לכתחילה נטען בתביעה כי יש בבנייה האמורה להפר גם את התחייבות הנתבע בכל האמור בשמירת המרחק מגבול החלקות. עם זאת, לאחר שהנתבע הציג מסמכים שונים בעניין הודיע התובע כי הוא עומד על תביעתו אך ככל שהיא מכוונת לפתיחת חלונות בניגוד להסכם (ע' 1 ש' 11-13 לפרוטוקול).

    

4. בכתב הגנתו טען הנתבע כי התובע הוא שהפר את ההסכם בכך שבשנת 1998 ביצע מצדו בנייה על קו הגבול של החלקות, וזאת בניגוד להתחייבותו שלו לשמור על מרחק מגבול החלקות בהתאם להסכם (בס' 3 לו). במצב דברים זה – כך טען הנתבע – ראה הנתבע בהסכם כבטל ומבוטל וממילא דין תביעתו של התובע הנסמכת על ההסכם להידחות.

    

5. הצדדים הגישו ראיותיהם. בדיון היום העידו התובע והנתבע שלאחר מכן נשמעו סיכומי הצדדים בעל פה.