גרינברג נ' צור ואח'

בפניי תביעת התובעת, עורכת דין, לתשלום שכר טרחה לו היא זכאית, לטענתה, מכח הסכם שכר טרחה שנחתם בינה ובין הנתבעת 1.

רקע עובדתי

הנתבעות הן אם ובתה. לפני שנים אחדות, הלך לעולמו מר מרדכי גרמולין ז"ל (להלן: "המנוח"), שהוא אביה של הנתבעת 2 (שתכונה להלן: "ברכה") וסבה של הנתבעת 1 ("שרית"). יורשי המנוח היו ברכה ואחיה היחיד, מר יצחק גרמולין. בהיות המנוח בחיים, נפתח חשבון בנק משותף לו ולשרית, אליו העביר המנוח סכום נכבד של כסף (כ – 2.5 מיליון ₪). בין שרית לבין מר מרדכי גרמולין, אחי אימה ויורש מחצית עזבונו של המנוח (להלן: "הדוד"), נתגלעה מחלוקת האם הכספים המוחזקים בחשבון בנק זה שייכים לשרית, כמתנה שניתנה לה מסבה המנוח עוד בחייו; או שמא הם (או למצער מחציתם) כספי המנוח, המהווים חלק מעזבונו, שדינו להתחלק בחלקים שווים בין ברכה לבין הדוד.

התובעת נשכרה על מנת לייצג את שרית בסכסוך זה, ונחתם בין השתיים מסמך אשר מסדיר את שכר הטרחה שישולם לה עבור הטיפול בתיק. מסמך זה, אשר צורף כנספח 2 לתצהיר התובעת, יכונה להלן (חרף הסתייגות הנתבעות מהגדרתו ככזה): "הסכם שכר הטרחה".

במאמר מוסגר יוער, כי לטענת שרית הסכם שכר הטרחה נחתם מול התובעת ושותפה דאז עו"ד אפרתי ושכר הטרחה אמור היה להיות משולם לשניהם כאחד.

עפ"י הסכם שכר הטרחה, סוכם על מבנה שכר הטרחה שישולם בגין הטיפול בתיק, אשר כלל רכיב קבוע ורכיב מותנה בתוצאה, כאשר שני רכיבים אלו משתנים עפ"י השלב הדיוני אליו יגיע התיק.

סוכם, כי בשלב ראשון תשלם שרית סכום ראשוני וקבוע של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ עבור הטיפול בתיק; ובנוסף, סוכם כי ככל שהתיק יסתיים בפשרה בשלב זה וללא נקיטת הליכים משפטיים, תשולם תוספת שכר טרחה בשיעור של 10% מ"הסכום שנחסך" (עפ"י פרשנות התובעת, הכוונה לחלק מתוך אותם 2.5 מיליון ₪ שייוותר בידי שרית בסופו של יום).

עוד הוסכם, כי ככל שיהיה צורך בנקיטת הליך משפטי, ישולם סכום נוסף בסך 30,000 ₪ בתוספת מע"מ (דהיינו סה"כ 60,000 ₪ בתוספת מע"מ), ובנוסף לכך, גם בשלב זה, ככל שיגיעו הצדדים להסכם פשרה, תשולם תוספת שכר טרחה בשיעור של 10% מהסכום שנחסך.