ת"א 62464-09-14 ליד בניה והשקעות בע"מ נ' בשארי עו"ד ואח'

1.בדיון קדם המשפט שהתקיים ביום 18/4/17, בית המשפט העלה ביוזמתו את שאלת סמכותו העניינית לדון בתובענה. בהמשך לכך הצדדים הגישו את עמדתם בכתב. עיינתי בטיעוני הצדדים ולהלן החלטתי.

2.התובעת הגישה נגד הנתבעים תביעה לאכיפת הסכם, שעניינו פרויקט ביצוע עבודות ע"פ תמ"א 38 בבניין ברח' אוסטשינסקי 11 בכפר סבא. התביעה הוגשה בחודש ספטמבר 2014 וכתב תביעה מתוקן הוגש בחודש ספטמבר 2016.

3.סעיף 51 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, קובע את מסגרת סמכותו העניינית של בית משפט השלום. בסעיף 51(א)(2) נקבע כך:

"בית משפט שלום ידון באלה:

...

תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין".

4.בהתאם לתנאי ההסכם שאכיפתו נתבעת, על התובעת לבצע בבניין, בין היתר, עבודות שיפוץ וחיזוק, התקנת מעלית, בניית הרחבות ל- 12 הדירות הקיימות ובניית קומות מגורים נוספות.

5.לא יכולה להיות מחלוקת כי שווי העבודות בחוזה עולה לאין ערוך על גבול סמכותו העניינית של בית משפט השלום. אני דוחה את טענת התובעת כי יש לבחון את הסמכות העניינית לפי רווחיה הצפויים מהפרויקט, אשר להערכתה לא אמורים לעלות על גבול הסמכות.

6.נוכח האמור, סבורני כי הסמכות העניינית לדון בתובענה זו לא נתונה לבית משפט השלום ומכאן שהיא נתונה לבית המשפט המחוזי.

7.יצוין כי בשורה התחתונה התובעת הותירה את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט, בעוד שהנתבעים סברו כי הסמכות העניינית אכן נתונה לבית המשפט המחוזי.