ת"א 62275-02-16 נסרה(המנוח) ואח' נ' עכאשה(המנוח) ואח'

לפניי בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 17.7.1958 רכש התובע מס' 1 מן הנתבעת מס' 1 ומן הנתבעים מס' 2, 3 ו-7, 730/11280 חלקים במקרקעין הידועים כחלקה 12 בגוש 15562 (להלן: המקרקעין), וזאת בהתאם לייפוי כוח נוטריוני (נספח ב' לכתב התביעה).

התובע מס' 1 שילם לנתבעים את מלוא התמורה על פי ההסכם, ההסכם דווח לרשויות המס ואף שולמו כל המיסים כדין.

עוד נטען, כי הנתבעים מס' 2,3 ו-7 מכרו את חלקיהם לתובע מס' 1 מכוח ירושה על פי דין של אביהם המנוח - תאופיק חמודה זועבי ז"ל, אשר עדיין רשום כבעלים של המקרקעין.

התובע מס' 1 העניק לבנו, התובע מס' 2, את כל החלקים אשר רכש מן הנתבעים, וזאת במתנה ובמכר ללא תמורה. גם עסקת המתנה דווחה לרשויות המס ושולמו בגינה המיסים הנדרשים.

התובע מס' 1 ובנו התובע מס' 2 בנו על המקרקעין את דירות מגוריהם, החזיקו במקרקעין והשתמשו בהם כבעלים לכל דבר ועניין וללא התנגדות מצד גורם כלשהו.

לאור האמור, מבוקש פסק דין הצהרתי ולפיו התובע הינו הבעלים ובעל הזכויות ב-730/11280 חלקים במקרקעין.

כתב התביעה כפי שהוגש, איננו מצדיק מתן פסק דין כפי שמבוקש וזאת מן הטעמים הבאים:

1.בהתאם לסעיפים 121-122 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, יש לצרף לתביעה, כתובעים וכנתבעים, את כלל היורשים של בעלי הדין שנפטרו וזאת בהתאם לצו ירושה או צו קיום צוואה שהוצא בהתאם להליכים הקבועים בחוק הירושה, או לחילופין את מנהל העיזבון הזמני או הקבוע של עיזבונות המנוחים, ככל שמונה.

לכתב התביעה לא צורפו צווי ירושה או קיום צוואה של המנוחים - התובע מס' 1 והנתבעת מס' 1 וכן של המנוח תאופיק חמודה זועבי ז"ל, הנזכר בתביעה אך לא צורף לה.

על התובע להגיש צווי ירושה או קיום צוואה של מנוחים אלה.

2.כפי שפורט לעיל, נטען בכתב התביעה כי הנתבעים מס' 2,3 ו-7 מכרו לתובע מס' 1 את חלקיהם במקרקעין, מכוח ירושה על פי דין של אביהם המנוח - תאופיק חמודה זועבי, אשר עדיין רשום כבעלים. התובעים אינם מציינים את מס' תעודת הזהות של אדם זה. על התובעים לצרפו כנתבע, תוך ציון מס' תעודת הזהות שלו, וכן עליהם לצרף כנתבעים את כל יורשיו, תוך הגשת צו הירושה או צו קיום צוואה.

ובאותו הקשר - מעיון בנסח הרישום עולה, כי קיים אדם בשם "תאופיק יוסף חמודה אז-זובי", שרשום כבעלים של 14/128 חלקים, וכן אדם בשם "תאופיק חמודה" שרשום כבעלים של 7/128 חלקים. בעלים אלה רשומים בנסח הרישום ללא ציון מספרי תעודת זהות. על התובע להבהיר האם בעלים רשומים אלה, או מי מהם, הינם אותו אדם שאת זכויותיו, לטענתם, רכש התובע מס' 1.

מכל מקום יובהר כבר עתה, כי על התובעים יהיה להוכיח בפני רשם המקרקעין, בהליך זיהוי שיהווה תנאי לתוקפו של פסק הדין, ככל שיינתן, כי אכן מדובר באותו אדם.

3.על התובע מס' 2 להגיש את מסמכי עסקת המתנה שבמסגרתה, לטענתו, העניק לו אביו המנוח (התובע מס' 1) את זכויותיו במקרקעין.

4.לאחר תיקון כתב התביעה וצירוף היורשים כאמור, יהיה על התובע להמציא לידי כלל הנתבעים את כתב התביעה המתוקן והזמנה לדין ולהמציא לתיק בית המשפט אישור מסירה כדין, בליווי תצהיר המוסר.

בהקשר זה יצוין, כי ההמצאות לידי הנתבעים מס' 2-7 בוצעו באמצעות אחר, וזאת בניגוד לקבוע בתקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת כי ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, ובלא שנטען והוכח כי "אין אפשרות למצוא את הנמען", כאמור בתקנה 481 לתקנות.

5.על התובע להגיש לתיק בית המשפט את התרגום של ייפוי הכוח הנוטריוני (נספח א' לכתב התביעה), כשהוא מאומת על ידי עורך דין.