ת"א 62274-12-13 קיטרון ואח' נ' אמזלג

בפני בקשה לדחייה על הסף של חלקים נרחבים מכתב התביעה המתוקן שהגישה המשיבה בשל התיישנות ומעשה בית דין ולמחיקת המבקשים 2-5 מכתב התביעה.

חברת עשבי קדם בע"מ (להלן - "החברה") הוקמה בשנת 1996 במטרה לייצר מוצרים מצמחים על בסיס מחקריו של ד"ר ניסים אמזלג. עת הוקמה החברה, נרשמה גב' מיכל אבריאל - אמזלג (להלן - "המשיבה") כבעלת 99% מהון המניות של החברה ועו"ד מיכאל טפלו כבעל 1% מהון המניות של החברה. במהלך שנת 2000 החל ד"ר אמיר קיטרון (להלן- "ד"ר קיטרון") לעבוד כמנכ"ל בחברה, לאחר שרכש מחצית מהון המניות של החברה. בדצמבר 2000, נכרת הסכם לפיו חברת Pacifics Co. Ltd (להלן - "פסיפיק") רכשה 10% ממניות החברה (להלן - "הסכם פסיפיק"); כך שלפסיפיק הוקצו 100 מניות ולמשיבה ולד"ר קיטרון 450 מניות כל אחד. בפועל, הוקצו לפסיפיק 130 מניות. בשנת 2004 הועברו המניות שהוחזקו על ידי פסיפיק לידי מר יניב קיטרון (להלן - "הסכם יניב").

בשנים 2009 עד 2012 התנהלה בין ד"ר קטרון, אשתו ימימה קטרון, יניב קטרון ופסיפיק מחד גיסא, לבין המשיבה וד"ר אמזלג מאידך גיסא, תביעה משפטית שעניינה תוקפם של הסכמים שונים שנערכו בין הצדדים, אשר יש בהם כדי לקבוע את חלוקת המניות בחברה. עוד הועלו במסגרת תביעה זו טענות שונות באשר לכספים שהוצאו על ידי ד"ר קיטרון מהחברה בניגוד לדין (ת.א. (מחוזי מרכז) 8715-08-09, להלן - "התביעה הראשונה").

בפסק הדין שניתן בתביעה הראשונה ביום 11.2.12, קבע בית המשפט (כב' השופטת אסתר שטמר), כי אין מקום לדון במסגרת התביעה בטענות הנוגעות להוצאת כספים מן החברה שלא כדין, שכן תביעה בנושאים אלה יש להגיש בנפרד בשם החברה. עוד נקבע כי 'הסכם יניב' אינו תקף, בעוד 'הסכם פסיפיק' תקף וההחלטה להקצות לפסיפיק 30 מניות נוספות בטלה. לאור החלטות אלה, נקבע כי חלוקת המניות בחברה עומדת על 45% לד"ר קיטרון, 45% למשיבה, ו - 10% לפסיפיק. בשולי הדברים נקבע כי היתה למשיבה יכולת לפקח על התנהלותו של ד"ר קטרון בחברה במועד אולם היא העדיפה שלא לעשות כן.

ערעור שהגישו המשיבה וד"ר אמזלג על פסק הדין - נדחה ביום 4.12.13 (ע"א 2965/12).

ביום 16.2.14 הגישה המשיבה תביעה נוספת נגד אמיר קיטרון, פסיפיק, ניר טולדנו, פטריק רוב ויניב קיטרון (להלן – "המבקשים"), היא התביעה נשוא הבקשה בפני. ביום 6.3.14 הגישו המבקשים בקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת מעשה בית דין והתיישנות. בדיון ביום 19.6.14 הודיע ב"כ המשיבה, כי "מקובלת עלי המלצת בית המשפט, לפיה אתקן את כתב התביעה, כאשר בכתב התביעה המתוקן לא יופיעו עילות שכבר מוצו במסגרת פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי מרכז על ידי כב' השופטת שטמר".

בהתאם להסכמה זו, הגישה המשיבה כתב תביעה מתוקן ביום 8.9.14. כתב התביעה המתוקן מלין על כך שיניב קטרון רכש את מניות פסיפיק פעם נוספת לאחר פסק הדין בתביעה הראשונה; על כך שהמבקשים דיללו את אחזקותיה של המשיבה בחברה ביום 28.8.13; על השתלטות, נטענת, של המבקשים על ישיבות ההנהלה בחברה מיום הגשת התביעה הראשונה ועד יום הגשת התביעה הנוכחית ועל קיפוח זכויות המשיבה כבעלת מניות ודירקטורית, שהתבטאה באי חלוקת דיבידנדים, מחיקת חוב החברה למשיבה, מניעת מידע ועוד. בגין אלה תבעה המשיבה את ביטול הסכמי כניסת השותפים הנוספים, ביטול החלטות דירקטוריון החברה מיום הגשת התביעה הראשונה, השבת ההלוואה שנתנו המשיבה ובעלה לחברה, מימון הגנה משפטית למשיבה ועוד.

ביום 5.10.14 הוגשה הבקשה שבפני. המבקשים טוענים, כי יש לדחות על הסף חלקים נרחבים מכתב התביעה מחמת קיומו של מעשה בית דין. לטענתם, הגשת התביעה הינה נסיון חסר תום לב של המשיבה למתן הכרעה שונה בנושאים שהוכרעו בתביעה הראשונה ובערעור עליה. אי קבלת הבקשה תפגע בסופיות הדיון שכן היא תאפשר למשיבה, אשר יומה בבית המשפט כבר ניתן לה, להגיש תביעה חוזרת בגין אותה מסכת עובדתית. בין היתר, טוענים המבקשים כי טענות המשיבה להפרות חוזים נידונו זה מכבר וכי אין מקום לטענה לביטול החלטות ישיבות דירקטוריון משאלה ממחזרים בקשה לסעד זמני של המשיבה - שנדחתה.

המבקשים מוסיפים, כי מרבית הסעדים המבוקשים בתביעה המתוקנת נוגעים לעילות שהוכרעו בערכאות קודמות. כך, טוענים הם כי הסעד לביטול הסכמי כניסת המבקשים 1, 2 ו - 5 לחברה נוגד את הקביעה בתביעה הראשונה כי הסכם פסיפיק תקף; הסעד המבקש לבטל את החלטות ישיבות הדירקטוריון דינו להידחות, ככל שהוא נוגע להכרעות שהתקבלו טרם מתן פסק הדין בתביעה הראשונה; הסעדים הדורשים למנוע מהמבקשים מילוי תפקידים שונים בחברה ואת חיובם להשיב לחברה חלק ממניותיהם מנוגדים לקביעה בתביעה הראשונה, כי הסכם פסיפיק תקף.