ת"א 62262-09-16 שטיינברג ואח' נ' ביטון

בפני בקשה "בהולה" לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל בתיק מס' 517094-09-16 המתנהל בלשכת ההוצאה פועל בירושלים.

הבקשה הוגשה במסגרת תביעה שהגישו המבקשים לביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, עוד בספטמבר 2016 (להלן - התביעה העיקרית).

התביעה העיקרית נסמכת על טענות של המבקשים (התובעים שם) לפגמים שנפלו בכריתת הסכם הפשרה. לטענת המבקשים הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין נחתם על ידם בנסיבות העולות כדי עושק וכפיה.

המשיב השיב בכתב לבקשה והמבקשים השיבו בכתב לתשובתו. בהמשך התקיים דיון בו נחקר המשיב 2 על תצהירו והצדדים סיכמו את טענותיהם.

יצוין, כי בדיון הסתבר שהמבקשים פנו לראש ההוצאה לפועל והודיעו לו כי נקבע דיון בבקשתם זו ובעקבוטת זאת זה האחרון הוציא תחת ידו צו המעכב את הליכי ההוצאה לפועל עד להחלטה בבקשה זו.

עניינה של הבקשה, כאמור, הוא הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, אשר המשיב פתח בגינו את תיק ההוצל"פ שעיכוב ההליכים בו מתבקש בבקשה זו.

בבקשתם טוענים המבקשים כי תיק הוצל"פ עומד כיום על סך של כ 1,107,600 ₪ וכי מדובר ב"סכום דמיוני אשר כפי שמתואר בתביעה רובו ככולו פרי של ניצול לרעה, הטעיה, כפיה ועושק" (ההדגשות במקור).

מכתב התביעה בתביעה העיקרית ניתן ללמוד כי עניינו של הסכם הפשרה, שקיבל תוקף של פסק דין ביום 22.11.15 (נספח ה' לכתב ההגנה), בתביעה לשכר טרחה שהתחייבו המבקשים לשלם למשיב, בהתאם להסכם שכר טרחה שנחתם עימם ביום 23.4.13 (נספח א' לבקשה).