ק' נ' חברת הכשרת הישוב בישראל בעמ

1.התובע, יליד 1964, עותר לחייב את הנתבעת בנזקי גוף שנגרמו לו בתאונה מיום 10.02.2014.

2.לאחר התאונה נבדק התובע בקופת חולים במקום מגוריו, אובחנה רגישות עם הגבלה קלה בתנועות ע"ש צוואר ושרירי גב תחתון מתוחים מעט ללא הגבלה בתנועות ע"ש מותני.

התובע שוחרר באותו יום עם המלצות להמשך מעקב, מנוחה ומשככי כאבים.

ביום 20.02.2014 פנה שוב לקופת חולים בגלל כאבי גב והגבלה בתנועה ונמצאה רגישות במישוש מעל חוליות מותניות ללא חסר נוירולוגי.

התובע הופנה לקבלת טיפולי פיזיותרפיה ועל פי הטענה ביצע 4 טיפולים. בבדיקת CT ע"ש מותני מיום 27.03.2014 נמצא בקע דיסק בחוליות L5- S1.

3.בעניינו של התובע, מונה מומחה מטעם בית המשפט ד"ר דורון נורמן שלא התרשם ממגבלה בתנועות ע"ש צווארי, וקבע כי לא נותרה לתובע נכות אורתופדית כתוצאה מהתאונה.

הוא אף מסביר כי בדיקת ה-CT מדגימה אומנם בלטים, אך מדובר בשינויים ניווניים ובכל מקרה מפנה לעברו העשיר של התובע שמדגים מצב אורתופדי של כאבי גב לכל אורך עמוד השדרה תקופה ארוכה עובר לתאונה.

4.הצדדים ביקשו לקבל פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 4 ג' לחוק הפלת"ד תוך אפשרות של דחיית התביעה ובהקשר זה טוען ב"כ הנתבעת כי זה המקרה הקלאסי לדחיית התביעה הואיל ולא נגרם למעשה כל נזק גוף לתובע.

כן עותר ב"כ הנתבעת להורות לתובע לשפותו בסכום בו נשא בגין שכ"ט המומחה שהושת עליו (4,600 ₪ + מע"מ). התובע מבקש פיצוי בגין כאב וסבל בסכום המקסימלי של 10% לפי חוק הפלת"ד.

5.לאחר שעיינתי בחומר שהוצג לעיוני, אני מוצאת כי מדובר בפגיעה קלה שלא הותירה אותותיה וכפי שנקבע על ידי המומחה יש לייחס את רוב המחושים וההגבלות לעברו של התובע.

בנסיבות העניין, נראה כי ההשפעה של התאונה על התובע הייתה קצרת מועד והוא זכאי לפיצוי על הצד הנמוך ותוך שיש להתחשב בכך שבדיעבד לא הייתה אולי הצדקה להשית את שכר המומחה על הנתבעת.

לאחר ששקלתי את כל הנ"ל מצאתי להעמיד את הסכום הראוי לפיצוי (לאחר הקיזוז של

כ-5,300 ₪) על סך 3,000 ש"ח.