ת"א 62189-06-13 בלבן נ' גואטה טולדנו

1.תביעה שטרית של אוחז בשטר כלפי עושהו, לאחר שכשלה עסקת היסוד בעת עשיית השטר.

2.הנתבעת התקשרה עם אלדור חברה לרכב בע"מ (להלן:- "אלדור"), באמצעות מנהלה, מר אמיל לחזיאל, בהסכם לרכישת רכב יבוא, בסיועה של אלדור. התמורה עבור הרכב שולמה, בין היתר, באמצעות שני שיקים, בסכום של 85,000 ₪ כל אחד, מועד פירעונו של הראשון 28.4.13 ומועד פירעונו של השני 3.5.13.

השיקים נמסרו כשיקים דחויים, למועד הצפוי להגעת הרכב ארצה והם אמורים היו לשמש כביטחון לתשלום מסים, זאת לאחר שהתשלום ראשון עבור הרכב שולם באמצעות העברה בנקאית למוכר הרכב.

בסמוך לפני מועד פירעונם של השיקים, הסתבר, כי אלדור, שעסקה במכירת רכבים, סגרה שעריה ומנהלה אמיל לחזיאל אף הוא נעלם.

לכן, ביטלה הנתבעת את השיקים ובסופו של יום שילמה עבור מסי הרכב וקיבלה אותו לחזקתה ולבעלותה.

בינתיים, העביר לחזיאל את אחד השיקים (השני מבין השניים) לצד שלישי, שמכר לאלדור רכב (בעסקת החלפת רכבים). השיק הועבר לצד השלישי, קבלן בשם סאמר יגמור (להלן:- "סאמר"), כחלק מתמורת הרכב הנרכש.

סאמר פנה אל התובע, אשר עוסק בניכיון שיקים וניכה את השיק.

עם הפקדת השיק בבנק, הסתבר, כי השיק בוטל ומכאן התביעה שלפניי, שהוגשה כתביעה שטרית במסגרת בקשה לביצוע שטר בתיק הוצאה לפועל מספר 22-03550-13-5.

3.המחלוקת בהליך הינה בין התובע, אשר טוען, כי הוא אוחז כשורה בשטר, לאחר שקיבל לרשותו את השטר בתמורה ובתום לב ובין הנתבעת, אשר טוענת לכשלון תמורה במסגרת עסקת היסוד נושא השטר.

המחלוקת שבין הצדדים נוגעת הן לעסקת היסוד, הן לסיחור השטר לידי סאמר והן לסיחור השטר לידי התובע ומעמדו כאוחז כשורה.

4.עסקת היסוד:

ראשית, יצויין, כי הגם שהשיקים נמשכו על ידי הנתבעת, הרי שעסקת היסוד, עריכת השיקים ומסירתם וגם כל יתר המעשים נושא השתלשלות העניינים, נעשו על ידי אביה של הנתבעת, מר ציון גואטה, כמי שניהל בפועל עבור הנתבעת את עסקיה. לנתבעת עצמה אין למעשה כל ידיעה בנוגע למסירת השיקים או ליתר הטענות הנטענות. לפיכך, הגם שהנתבעת נתנה תצהיר, הרי שהיא אף לא נחקרה על תצהירה, בשים לב לכך שאין בידה כדי לסייע לפתרון השאלות העובדתיות השנויות במחלוקת.