ת"א 62169-07-13 א' נ' לביטוח בע"מ ואח'

התובע, יליד 1984, הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים ביום 13.1.2013, ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975 (להלן: "החוק").

דר' דוד הנדל, מומחה בתחום האורתופדי, בדק את התובע וקבע ממצאים באשר לנזק שנגרם לו. מחוות הדעת עולה כי בכל הבדיקות לא נמצא ממצא אובייקטיבי לחבלה, ומדובר על תלונות בלבד. התובע קיבל טיפול תרופתי. התובע התלונן על כאבי גב תחתון, כאבים בכתף שמאל ורגל שמאל. בבדיקה לא נמצאו כל מגבלות למעט התלונות. גם בעבר נרשמו תלונות דומות. נוכח כל האמור לעיל קבע המומחה כי לא נותרה כל נכות צמיתה בתחום האורתופדי. עם זאת, נקבעו נכויות זמניות של 100% לתקופה של תשעה חודשים, 50% לחודשיים ו-10% נוספים לתקופה של חודש.

דר' נח גונן, מומחה בתחום הפסיכיאטרי, בדק את התובע וקבע ממצאים באשר לנזק שנגרם לו. מחוות הדעת עולה כי התאונה נחוותה כאירוע טראומתי שהביא לסימפטומים האופייניים לתסמונת דחק פוסט טראומתית. במהלך ציר הזמן, חל שיפור משמעותי. בסיכומו של דבר, המומחה העריך כי מדובר בנכות זמנית לתקופה של שנה ממועד התאונה, בשיעור של 5% בהתאם לפריט 34 (ב) (2) (2) לתוספת לתקנות המוסד לביטוח לאומי, התשט"ז 1956, ולנכות זמנית בשיעור של 3% בלבד לתקופה של שנתיים נוספות, עד לינואר 2016. לאחר מועד זה, קבע המומחה כי יש לבצע הערכה נוספת, שכן קיים סיכוי טוב לשיפור נוסף ואף להחלמה מלאה.

עיינתי בכתבי הטענות, בחוות הדעת ובתחשיבי הנזק שהגישו הצדדים, והבאתי בחשבון, בין מכלול השיקולים, גם את השיקולים הבאים: בתחום האורתופדי אין נכות צמיתה, אם כי נקבעו נכויות זמניות שאינן מבוטלות ; בתחום הנפשי נקבעה נכות נמוכה יחסית, שאף לגביה קיים סיכוי טוב כי תחלוף בעתיד ; התובע טען כי טרם התאונה עבד כטכנאי רכב בשכר של כ 6,300 ₪ לחודש, ובעקבות התאונה לא עבד כתשעה חודשים ; הנתבעות טענו כי מדובר בנזק מינורי בלבד ; הנתבעות טענו כי בבקשה לתשלום תכוף נטען כי שכרו טרם התאונה עמד על 5,500 ₪ לחודש בלבד ; הנתבעות טענו כי התובע שב לעבודה בחלוף חודש וחצי בלבד, כפי שעולה מחוו"ד הפסיכיאטר ; נטען כי יש להפחית מכל סכום שייפסק את התשלום התכוף בסך 10,000 ₪ בו נשאו הנתבעות, וכן את דמי הפגיעה שנתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי.

נוכח מכלול השיקולים, הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה היא לקבוע את גובה הנזק לפיצוי כדלקמן:

• בגין נזק שאיננו נזק ממון – 12,000 ₪.

• בגין הפסדי שכר לעבר – 15,000 ₪.

• בגין אפשרות להפסדי שכר לעתיד לרבות הפרשות סוציאליות – 13,000 ₪.

• בגין עזרה והוצאות לעבר ולעתיד – 5,000 ₪.