ת"א 62153-07-14 מרשק ואח' נ' פייארשטיין

בתיק זה ניתנה החלטה על ידי במהלך דיון מיום 2.11.15 , במסגרתה דחיתי בקשה לתיקון כתב הגנה.

על החלטה זו הוגש בר"ע, וניתנה החלטת כבוד ביהמ"ש המחוזי, ממנה עולה כי על מותב קמא להידרש לבקשה בשנית ולבחון את נימוקי התיקון לגופם, מבלי שיהא קשור להחלטה הקודמת.

לפיכך, בהתאם להחלטת כבוד ביהמ"ש המחוזי הנכבד , אדרש לנושא בהחלטתי זו.

אפרט את השתלשלות העניינים בקצרה.

ביום 12.10.15 הגיש הנתבע (להלן: "המבקש") בקשה לתיקון כתב הגנה.

לאחר קבלת תגובת התובעים (להלן: "המשיבים") לבקשה ותשובת המבקש לתגובת המשיבים, ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים במסגרת דיון שהתקיים בפניי ביום 2.11.15 קבעתי במסגרת הדיון כי אין להיעתר לבקשת תיקון כתב ההגנה.

כמפורט בפרוטוקול הדיון, ההחלטה נבעה משני טעמים עיקריים.

הטעם האחד נבע מהסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים במסגרת דיון בבקשת רשות להגן שהתקיים בפניי ביום 28.12.14 במסגרתה הסכימו הצדדים, כי תינתן למבקש רשות להתגונן בלתי מותנה כשהבקשה והתצהיר ישמשו כתב הגנה, כשבדיון קדם המשפט מיום 2.11.15 לא הובא בפניי נימוק ענייני עובדתי המגובה בתצהיר לחזרה מאותה הסכמה דיונית.

הטעם השני נבע מכך כי התיקון אשר התבקש ע"י הנתבע הינו למעשה טענת קיזוז המהווה במהותה אף תביעה שכנגד ועל כן למעשה אין באי מתן התיקון פגיעה בזכות מהותית של הנתבע ונעילת הדלתות בפני מיצוי זכויותיו ומתן יומו בבית המשפט.

ביום 8.11.15 הגיש הנתבע לבית המשפט המחוזי בר"ע 18068-11-15 על החלטתי שלא להתיר את תיקון כתב ההגנה.

ביום 9.11.15 המליץ בית המשפט המחוזי למשיבים להסכים לתיקון המבוקש בתשלום הוצאות או לחילופין להחזיר את הדיון לבית משפט קמא על מנת שיבחן מחדש את הבקשה מבלי להיות קשור בהחלטתו מיום 2.11.15 שלא להתיר את התיקון.

לאור הודעת המשיבים מיום 12.11.15 הובא התיק בפניי לבחינה מחודשת של הבקשה של מהות התיקון הנדרש.

לאחר עיון במהות התיקון המבוקש סבורני, כי איני יכולה להיעתר לבקשת התיקון ואנמק מסקנתי.

עסקינן בתביעה, אשר הגישו המשיבים נגד המבקש להחזר כספי הלוואה, אשר ניטלו על ידם לחברה משותפת, חברה זרה הרשומה ברומניה בשם" DA PHONE BRAND S.R.L", אשר הייתה בבעלות המשיבים, המבקש ואדם נוסף בשם קיהן אברהם, מכוח הסכמי הלוואה עליהם חתם המבקש ובמסגרתם התחייב לפרוע באופן אישי את חלקו בהלוואות אלו.

המבקש בכתב ההגנה שהוגש על ידו אינו מכחיש את בעלותו בחברה וכי חתם על הסכמי ההלוואה, אלא שלטענתו מעולם לא התחייב לפרוע את חלקו בכסף כשלאורך כל הדרך היה ברור כי חלקו בגין לקיחת ההלוואות יפרע באמצעות שיעור מניות החברה אשר בידו.

כעת בבקשה לתיקון כתב ההגנה מבקש המבקש להוסיף, כי עומדת לו זכות קיזוז בגין נזקים, אשר נגרמו לו כתוצאה מפיטוריו החד צדדיים והפתאומיים ופעולותיהם של המשיבים בגריעת זכויותיו הסוציאליות וביניהם, בגין אי הודעה מוקדמת, בגין אי תשלום פיצויי פיטורין, בגין אי תשלום תגמולים שונים, בגין פגיעה במוניטין והוצאת לשון הרע, בגין אובדן ערך מניותיו ובגין הפרת הסכם עם חברה אחרת ברומניה לאחר פיטוריו.

קרי מהות התיקון המבוקש הוא לתשלום נזקים אשר נגרמו למבקש עם פיטוריו ועקב פיטוריו מהחברה ע"י מי מהמשיבים.

ראשית, יש לדחות את הבקשה לתיקון מחוסר סמכות עניינית לדון בטענות הנטענות במסגרת התיקון המבוקש.