ת"א 62112-03-16 נייט סליפ סנטר (2000) פלוס נ' הרמוניה לבית בע"מ

1.לפניי בקשת התובעת לתיקון כתב התביעה. התיקון העיקרי הוא תוספת סך של 30,671 ₪ בגין דמי שכירות עבור חודש יולי 2015, אשר נטען כי נשמטו מהתביעה המקורית. בנוסף מבוקש להפחית מכתב התביעה סכומים שכבר שולמו על ידי הנתבעת.

2.עיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה.

3.הצדדים טענו טענות לגופו של עניין בשאלה האם אכן קיים חוב דמי שכירות ואולם השאלה העומדת על הפרק כעת היא האם להתיר את תיקון כתב התביעה בכדי שניתן יהיה לדון בעצם קיומו של החוב.

4.תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קובעת כך:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

5.בסוגיית תיקונם של כתבי טענות, הפסיקה נקטה גישה ליברלית בכפוף לסייגים של שיהוי או חוסר תום לב.

6.בענייננו בקשת התובעת לתיקון כתב התביעה הוגשה במהלך קדם המשפט, טרם הגשת תצהירי הצדדים, ולא מצאתי בתגובת הנתבעת טעם של ממש להתנגדות לתיקון. עם זאת, מובן שהתיקון מחייב את הנתבעת להגיש כתב הגנה מתוקן ועל כך יש לפסוק את הוצאותיה.

7.לפיכך אני מקבל את הבקשה ומורה לצדדים לפעול לפי לוח הזמנים שלהלן:

א.כתב תביעה מתוקן יוגש לחוצץ כתבי הטענות בתיק עד לא יאוחר מיום 15/3/17.