ת"א 62072-12-13 יובינר נ' חצרוני ואח'

1.בפניי בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום הכאב והנוירולוגיה.

הרקע העובדתי

2.התובע הגיש כנגד הנתבעת תובענה בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, בגין תאונת דרכים מיום 5.7.09. על פי האמור בכתב התביעה, התובע נחבל קשות ובחוזקה בכל חלקי גופו, נחבט בעוצמה בראשו ואיבד את הכרתו. כמו כן, נפגע בגב, בעין, בידו הימנית, בבית החזה, וברגלו הימנית. עוד צוין כי התובע ביצע בדיקת CT מח, ונמצא כי הינו סובל מחבלת ראש ותסמיני זעזוע מוח עם סחרחורות, וחשד לדימום מוחי. התובע טען עוד, כי עקב כאבים בלתי פוסקים בעמוד השדרה הצווארי והגבי, אשר גרמו להגבלת תפקודו משך תקופה ארוכה, הופנה למרפאת כאב, לצורך קבלת זריקות ומשככי כאבים.

3.יחד עם הגשת התביעה, הגיש התובע בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורטופדי, נוירולוגי, ראומטולוגי, כאב ופסיכיאטרי. בהחלטת המינוי מיום 27.3.14, מונו לתובע מומחים בתחום האורטופדי, ראומטולוגי ופסיכיאטרי, תוך שהמומחה הראומטולוגי נתבקש לחוות דעתו גם בדבר הצורך במינוי מומחה בתחום הכאב.

4.ביום 4.1.15 הגיש התובע בקשה למינוי מומחים רפואיים, בתחום הנוירולוגיה והכאב, וזאת לאחר שנתקבלה חוות דעתו של המומחה הראומטולוגי, אשר שלל את הצורך במינוי מומחה בתחום הכאב.

טענות הצדדים

4.התובע טוען כי המומחה הראומטולוגי, פרופ' פרס, שלל את הצורך במינוי מומחה כאב, מאחר שעל פי נסיונו של המומחה, רופאי הכאב מגיעים עם חולי פיברומיאלגיה לטיפול באמצעות קנאביס רפואי, וכי חולים הסובלים מכאבים כרוניים יפתחו, תחת טיפול בקנאביס, תלות עם נכות, עקב ההתמכרות, החמורה יותר מהפיברומיאלגיה עצמה. לשיטת התובע, בכך בעצם מחזק פרופ' פרס את הצורך במינוי מומחה כאב, שכן בדבריו, מציג המומחה מחלוקת בין הרופאים, בעניין שיטות טיפול שונות בחולי פיברומיאלגיה, הסובלים בין היתר מכאבים מפושטים באיברי גופם.

5.עוד הוסיף התובע וטען, כי עוד בטרם הומצאה חוות דעתו של פרופ' פרס, ובשל כך שלא חדל מלסבול כאבים קשים המכבידים על חייו ותפקודו, החל לקבל טיפולים במרפאת כאב, אשר במסגרתם הומלץ לו על טיפול בקנאביס רפואי, וכיום הינו מצוי בעיצומם של הליכים לאישור הרישיון הנדרש לשם כך.

6.לעניין המינוי המבוקש בתחום הנוירולוגי, ציין התובע כי הבקשה למינוי בתחום זה הוגשה כבר במצורף לכתב התביעה, וצרף העתק מתיעוד רפואי המעיד על ראשית הראייה הנדרשת למינוי בתחום הנוירולוגי.

7.הנתבעת טענה כי לא הוצגה כל ראשית ראייה למינוי בתחום הכאב, וכי פרופ' פרס קבע כי אין צורך במינוי מומחה נוסף בתחום זה. לעניין המינוי בתחום הנוירולוגי, טענה כי גם במקרה זה לא הוצגה ראשית ראייה למינוי, וכי מהתיעוד הרפואי שצורף עולה כי התובע פנה פעמים בודדות בלבד לקבלת טיפול רפואי בתחום הנוירולוגי, כארבעה ימים לאחר התאונה, ובחלוף כשלוש שנים לאחר מכן, ואין בכך כדי להוות ראשית ראייה למינוי.