ת"א 6192-10-15 עיאדה נ' ד.י.ל. פרוייקטים (א.ש.) בע"מ ואח'

בפניי בקשת המבקשות/הנתבעות להורות על העברת ההליך מחמת העדר סמכות מקומית לבית המשפט המוסמך במחוז דרום.

המבקשות טוענות כי כתובתן הרשומה של כל אחת מהן הינה בעיר באר שבע ובהעדר אינדיקציה רלבנטית אחרת לקביעת הסמכות המקומית הרי שיש לגזור אותה מכתובתן הרשומה ולהורות על העברת ההליך לבית המשפט המוסמך במחוז הדרום.

לחלופין נטען כי גם מהשיק עצמו - שהוא הבסיס היחיד לתביעה - לא עולה שום זיקה לבית משפט השלום בעכו (השייך למחוז חיפה).

התובע/המשיב בתגובתו טוען הוא הגם שכתובתו הרשומה שלו עצמו היא ברמלה הרי שמקום מגוריו הקבוע, כהגדרתו, הינו בצפון הארץ וכי הפעולות הנוגעות כהגדרתו לשיק זה נעשו באזור הצפון מבלי לפרט המקום המדויק לעניין זה.

בתשובתן הצביעו המבקשות על הסתירות בטיעוני התובע לעניין זה ושבו על עתירתן תוך שהן מדגישות כי ממילא על התובע מוטל להוכיח את סמכותו המקומית של בית המשפט והוא לא עשה כן.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה - דין הבקשה להתקבל.

נימוקי המבקשות מקובלים עליי ועל כן אסתפק במספר הערות קצרות.

על התובע, יוזם ההליך, מוטלת החובה להצביע על מקור סמכותו העניינית והמקומית של בית המשפט לדון בהליך והדברים ברורים וידועים.

עיון בכתב התביעה (בקשה לביצוע שטר במקרה זה) מעלה כי התובע לא פרט מה מקור סמכותו המקומית של בית המשפט לדון בהליך והסתפק באמירה לאקונית כי לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בהליך.

בתגובתו לבקשה העלה המשיב לראשונה את הטענה כי הוא עצמו רשום כמתגורר ברמלה אך גר בפועל בצפון הארץ - נתון שאינו רלבנטי לעניין בחינת הסמכות המקומית - וכי כל הפעולות הנוגעות לשיטתו לשיק בוצעו בצפון הארץ.

טענת התובע בעניין זה שנטענה ללא תצהיר תומך ואשר עליו מוטל הנטל - לא הוכחה ואפשר שהיא ממילא חותרת תחת העילה השטרית שהתובע עצמו מבקש להיבנות ממנה.

ככל שלעמדת התובע עצמו יש ללמוד על הסמכות המקומית מהשטר בלבד הרי שברי כי השטר אינו מגלה סמכות מקומית ביחס לצפון הארץ בכלל - שנותר מושג ערטילאי בלבד - ולמחוז חיפה בפרט.

בנסיבות אלה - ובהעדר אינדיקציה אחרת - אני מקבלת את עמדת הנתבעות כי יש לגזור את הסמכות המקומית מכתובתן הרשומה של הנתבעות ולהורות כי הסמכות המקומית מסורה למחוז דרום.