ת"א 61801-11-14 סלימאן נ' נתיבי ישראל חברה הלאומית לתשתוית תחבורה בע"מ ואח'

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף נגד הנתבע מס' 2 בטענה כי התביעה מקדימה את זמנה.

1.התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה לפיצויים בגין הפקעת חלקים ממקרקעין שבבעלותו. התביעה נגד הנתבעת מס' 1 היא תביעת פיצויים רגילה, בהתאם לסעיפים 3 ו- 9 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 (להלן: "הפקודה"), ואילו התביעה נגד הנתבע מס' 2 (להלן: "שר התחבורה") היא לתשלום פיצויי "סבל" בגין הפקעת 25% הראשונים משטח החלקה, וזאת בהתאם לסעיף 7 לפקודה.

2.בבקשה טען השר, כי התביעה נגדו טרם הבשילה, שכן טרם ניתנה החלטה בבקשת התובע לתשלום פיצויי "סבל" ומשלא ניתנה החלטה כאמור, אין מקום להגשת התביעה נגדו. בעניין זה מפנה השר לפסק הדין שניתן בע"א 8622/07 אוהד רוטמן נ' מע"צ החברה הלאומית לדרכים בע"מ (14.5.2012) (להלן "פרשת רוטמן").

3.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, התביעה נגד השר הוגשה לאחר שהתביעה שהוגשה בהתאם למנגנון שנקבע על ידו לא טופלה והוא לא זכה למענה כלשהו. הוא הוסיף, כי השר מינה וועדה מכרעת שתפקידה לקבוע קריטריונים לבחינת תביעות לתשלום פיצויי סבל ולצורך בדיקת התביעות הפרטניות של בעלי הקרקע. ועדה זו אמנם טרם דנה בעניינו של התובע כאן, אך נוכח הקריטריונים שהיא קבעה, אין ספק שתביעתו תידחה. מאחר שברור כי הוועדה עתידה לדחות את תביעתו, אין מניעה מהגשת התביעה כבר בשלב זה ובטרם ניתנה החלטה בעניינו הפרטני. הוא הוסיף, כי הגיש את התביעה גם מתוך חשש שהתביעה תתיישן נוכח העיכוב במתן ההחלטה על ידי הוועדה.

4. דין הבקשה להתקבל ודין התביעה להימחק על הסף.

5.בפרשת רוטמן שהובאה לעיל נקבע במפורש, כי באופן עקרוני אין זכאות לפיצוי בגין ה- 25% הראשונים מהשטח המופקע, וכי בעל קרקע המבקש לקבל פיצוי בגין שטח זה עליו להגיש תביעה לשר ורק אם השר דוחה את תביעתו, הוא יהיה רשאי לפנות בתביעה כספית לבית המשפט המוסמך ולתקוף בתקיפה עקיפה את החלטת השר ואת הקריטריונים שעמדו בבסיסה. בהקשר זה נקבעו בסעיף 115 לפסק הדין ההוראות שלהלן:

"..בכל הפקעה של קרקע לפי פקודת הדרכים לא ישולם פיצוי בגין ה- 25% הראשונים מהשטח המופקע (וככל שמופקעת קרקע שגודלה אינו מגיע כדי 25% מגודל החלקה, לא ישולם פיצוי כלל. לפיכך ככל שבעל הקרקע מבקש פיצוי בגין ה- 25% הראשונים, יהא עליו להקדים פנייה לשר התחבורה בבקשה לתשלום פיצויי "סבל"....לאחר שתינתן החלטת השר, וככל שיבקש בעל הקרקע להשיג על החלטתו, יוכל בעל הקרע לפנות לבית המשפט המחוזי בתביעה לפיצויי הפקעה שאליה יצרף גם השר כנתבע..."

כפי שניתן להיווכח, בפרשת רוטמן נקבעו הוראות ברורות באשר למסלול הדיוני שלפיו חייב בעל הקרקע ללכת עת הוא תובע פיצויי "סבל" בגין ה- 25% הראשונים מהקרע שהופקעה. בהתאם להוראות אלה, הוא חייב קודם להגיש את תביעתו לשר, ורק אם התביעה תידחה הוא יוכל להגיש תביעה לפיצויי הפקעה לבית המשפט המחוזי. מאחר שטרם ניתנה החלטה על ידי השר בתביעת התובע לפיצויי "סבל", אין הוא יכול לפנות לבית המשפט בתביעה כאמור, שכן דינה של תביעה כזו להיכשל.