ת"א 61773-03-14 פז שמנים וכימיקלים בע"מ נ' מי כרמל בע"מ

1.המבקשת, אשר הגישה נגד המשיבה תביעה לסעד הצהרתי, אשר יקבע את בטלות החיובים שנדרשה לשלם, עתרה לביטול הליכי גביה בהם נקטה נגדה המשיבה על-פי פקודת המסים (גביה). בבקשה זו, שהוכתרה כ"בקשה לצו מניעה זמני", עוסקת החלטה זו.

כתב התביעה

2.ביום 31.3.2014 הגישה המבקשת תובענה לסעד הצהרתי, לפיו חיובים שהטילה המשיבה על המבקשת בגין הזרמה לכאורה של שפכים אסורים וחריגים למערכת הביוב העירונית הינם בטלים.

3.תמצית הפרק העובדתי בכתב התביעה הינו כדלקמן: המשיבה שלחה למבקשת חשבונות תקופתיים של מים וביוב לתקופה שתחילתה במרץ 2012 ודרישות לתשלום בגין הזרמת שפכי תעשייה חריגים ואסורים, על-פי ממצאי דיגום שנערכו במפעלה של המבקשת. החוב הכולל בגין חודשים מרץ 2012 - אפריל 2013 הועמד על סך 1,830,277 ₪ (לא כולל עלויות הדיגום). דרישות המבקשת כי יבוטלו החיובים בגין הזרמת שפכים אסורים, עקב ליקויים בשיטת הדגימה ובאופן ביצוע הדגימות ששימשה בסיס לחיובים ומטעמים נוספים, נדחו בעיקרן על-ידי המשיבה. השגה שהגישה המבקשת נדחתה אף היא על-ידי הממונה על תאגידי המים והביוב.

4.לטענת המבקשת, יש להצהיר על בטלות כל דרישות התשלום, מהטעמים הבאים: המשיבה אינה מוסמכת להטיל קנסות בגין הזרמת שפכים אסורים; חלק מהחיובים הוטלו עבור תקופות בהן מפעל המבקשת לא הזרים שפכים תעשייתיים; הנתונים ששימשו את המשיבה לבדיקת מדד רעילות (צריכת חמצן כימית וצריכת חמצן ביולוגית, ובדיקת היחס שביניהם) אינם מתאימים כשמדובר במתקן המיוחד בו עושה המבקשת שימוש לטיפול בשפכיה; דרישות התשלום מבוססות על דגמי חטף שאינם משקפים לאשורו את מצב שפכי המפעל של המבקשת, ועל דגימות שנערכו בשוחות הכוללות שפכים עירוניים שמקורם אינו ידוע; כשלים באופן נטילת הדגימות וביצוע האנליזות; חיובים לגבי שפכים אסורים נעשו ללא התחשבות בכך שחלק מהמים הנצרכים על-ידי מפעל המבקשת אינם מגיעים לביוב; חיוב מעבר למותר בכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"א-2011 (להלן: הכללים) וכללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), תש"ע-2010; והפעלת סמכויות המשיבה בניגוד לכללים האמורים.

הבקשה לסעד הזמני

5.ביום 12.5.2015, למעלה משנה לאחר הגשת התביעה, הגישה המבקשת בקשה לצו מניעה זמני, אשר יאסור על המשיבה לנקוט בהליכי גביה נגד המבקשת, ויורה על הסרת העיקולים שהוטלו על חשבונותיה בבנק הפועלים בע"מ (סניף 562), בבנק הבינלאומי בע"מ (סניף 006), בבנק לאומי לישראל בע"מ (סניף 876) ובבנק המזרחי-טפחות בע"מ (סניף 441) (להלן: המחזיקים) או יעכב העברת הכספים המוחזקים בידיהם עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית.

6.בבקשה, שנתמכה בתצהירו של סמנכ"ל המבקשת, צוין כי לאחר הגשת כתב התביעה התקבלה החלטה של המשרד להגנת הסביבה בערר נגד חיובי המשיב שבמחלוקת בתביעה זו, לפיה ראוי שהוא יבטל חיובים בהיקף של כ-1.3 מיליון ₪, והחלטה של הרשות הממשלתית למים ולביוב לבטל חיובים מהסוגים המהווים את עיקר התביעה. על אף הודעת המשיבה, לפיה היא עורכת חישוב מחדש של סכומי החיוב, היא נקטה נגד המבקשת בהליכי גביה לפי סעיף 39 לחוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2001 (להלן: חוק תאגידי מים), במסגרתם הוטלו עיקולים בסך 1.45 מיליון ₪ על כספי המבקשת אצל המחזיקים. לאחר שביטלה המבקשת חלק מהעיקולים, נותרו מעוקלים 800,000 ₪ אצל כל אחד מהמחזיקים.

7.עיקרי טעמיה של המבקשת להסרת העיקולים אצל המחזיקים הינם כדלקמן:

(א)תנאי בסיסי להפעלת הליכי גביה על-פי פקודת המסים (גביה) (לעיל ו-להלן: פקודת המסים) הוא קיומו של חוב סופי, אשר הומצאה לגביו התראה כדין. כמו-כן, אין לנקוט בהליכי גביה כאלו כל עוד לא מוצו הליכי ההשגה על קיומו של חוב;