ת"א 61760-12-12 לחם תושיה בע"מ ואח' נ' בן עמי ואח'

פתח דבר

תיק זה הוחזר לשולחני לצורך כתיבת פסק דין מנומק בתובענות שהוגשו במסגרתו, לאחר שבית המשפט המחוזי קבע, בערעור שהוגש על פסק הדין שניתן על ידי, על דרך הפשרה, ביום 23.12.14 (להלן "פסק הדין") כי קיימת סתירה בין תוצאות פסק הדין להנמקה הקצרה בו (ע"א 3749-02-15).

ואכן, סתירה זו קיימת והיא תולדה של השמטה מקרית של המילה "גם", החסרה בפסק הדין. כך הייתה צריכה להיכתב ההנמקה בפסק הדין, אשר מצאתי לנכון להוסיפה:

"הגם שהצדדים מילאו את ידי ליתן פסק דין ללא חובת הנמקה, הנני מוצאת לנכון לציין כי, אני מוצאת שגרסת הנתבעים לתאונה סבירה יותר מגרסת התובעת ועל כן אני מעדיפה את גרסתם. יחד עם זאת, הנני סבורה כי יש ליחס גם לנהג הנתבעים אחריות רבה לתאונה, באופן המצדיק הפחתה משמעותית מסכום התביעה שכנגד".

היינו, קיבלתי את טענות הנתבעים באשר לנסיבות התאונה, אולם מצאתי לנכון להפחית סכום ניכר מערך הנזק הנתבע על ידי הנתבעת 3 בתביעתה שכנגד בגין אחריות הנתבע 1, תוך שלא הכרתי בזכאות התובעת לקבלת פיצוי בערך המבטא את שיעור אחריות הנתבעים לתאונה.

עם קבלת פסק הדין של בית המשפט המחוזי הנכבד לידי, קבעתי, בהחלטה מיום 7.9.15, כי מאחר שאני זוכרת היטב פרטי תיק זה, לרבות העדויות שנשמעו בפני, אין צורך לשמעו מחדש והורתי על הבאת תיק הנייר ללשכתי לצורך כתיבת פסק דין מנומק כמצוות בית המשפט המחוזי.

עוד, כפי שציין בית המשפט המחוזי בפסק דינו, אינני מחויבת לתוצאות פסק הדין.

לאחר ששבתי ועיינתי בתיק שבפני, על כל החומר שהוגש בו וכלל העדויות, עודני סבורה כי גרסת הנתבעים לתאונה סבירה יותר מגרסת התובעת ועל כן אני מעדיפה את גרסתם.

יחד עם זאת, לאחר עיון נוסף בכלל החומר שבפני אני סבורה כי, מידת אחריות הנתבע 1 לתאונה מחד פחותה ממידת האחריות המקורית שעל בסיסה ניתן פסק הדין ומאידך, יש מקום לקביעת זכות פיצוי לתובעת בגין נזקה בשיעור אחריות הנתבע 1 וזאת בנוסף להפחתת סכום הפיצוי לו זכאים הנתבעים בגין אחריות הנתבע 1. בהתחשב בנסיבות, כפי שיפורט להלן, אני מעמידה את שיעור אחריות התובעת על 90% ואת שיעור אחריות הנתבעים על 10%.