ת"א 61674-01-13 סלילת ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בעמ ואח'

לפני תביעה להשבת סך 252,913 ₪ ליום הגשת התביעה (קרן 213,334 נכון לדצמבר 2005).

התובעות הינן אחיות ויורשות את הוריהן המנוחים יפה ובנימין מנגל ז"ל כאשר הנתבע 3 הוא דודן (אחי אביהן) והיה בעל מניות בנתבעת 2.

גרסת התובעות וטענותיהן:

לגרסת התובעות נפתח אצל הנתבע 1-בנק דיסקונט סניף תלפיות חשבון פיקדון מט"ח הוא החשבון נשוא תיק זה, לימים נסגר סניף תלפיות והחשבון הועבר לסניף הדר הכרמל שם קיבל מספר חדש ברם זמן מה לאחר מכן הועבר שוב והפעם לסניף בית הקרנות ושוב קיבל מספר חדש אם כי מדובר באותו חשבון ממש ועל כך גם אין מחלוקת בין הצדדים (להלן:"החשבון").

הכספים בחשבון היו לטענתן של התובעות כספי רנטה בעיקר שקיבלה סבתן הגב' יוטה מנגל ז"ל במט"ח כאשר החשבון היה משותף לה, לאביהן של התובעות, , לנתבע 3 ולמר אריה מנגל שגם הוא דודן של התובעות ובנה של הגב' יוטה.

לטענת התובעות, השותפים לחשבון סמכו על הנתבע 3 אשר לטענתן פעל בחשבון כאילו היה רק שלו ושיעבד את הכספים מהחשבון לטובת הנתבעת 2 והן מפנות גם להליכים אחרים בהם התבררו טענות דומות (תמ"ש 14430/05 ותמ"ש 14431/05).

לטענת התובעות, הגב' יוטה לא חתמה על הסכמה לשעבוד או כערבה, אביהן גם הוא לא חתם על הסכמה לשעבוד ברם חתם כערב, כבר בשלב זה יש לומר שככל שהטענה נוגעת לאביהן, דינה להידחות שכן כתב הערבות והשעבוד קובע תנאים המצביעים על שעבוד, משכון והמחאת זכויותיו של האב בחשבון וחשוב מכך העמדת החשבון כולו כבטוחה ועל כך יורחב בפרק הדן בכתב השעבוד. זאת ועוד, התובעת 1 לא יכולה הייתה בחקירתה לתת הסבר להבדל הנטען בין ערבות לשעבוד וזה גם המקום לומר שהטענות והניתוח המשפטי בדבר גורל הערבות כ"ערבות" עם פטירת אבי התובעות ננטשו ולא בכדי בשלב הסיכומים .

הגב' יוטה נפטרה ביום 27.4.00 , ביום 13.12.00 הורה הנתבע 3 לנתבע 1 להעביר סך 228,398$ לחשבון הנתבעת 2 לכיסוי יתרת החובה שם. כשנודע הדבר לאביהן של התובעות, מחה, פנה לנתבע 1 במכתב וביקש כי לא תבוצע משיכה ללא שתי חתימות תוך שהוא מתריע בפני הנתבע 1 על כך שהחשבון איננו מתנהל באופן תקין. לטענת התובעות, היה כבר אז על הנתבע 1 להקפיא את החשבון נוכח פטירת אחת השותפות-הגב' יוטה אם כי אין חולק שמצד מי מהשותפים בכלל ומצד אביהן של התובעות בפרט, לא באה שום דרישה להקפאת החשבון, ביטול הערבות והשעבוד או לפעולה דומה ואקטיבית אחרת המשנה מהותית את המצב הקיים בחשבון לאותה העת.

ביום 12.4.01 נפטר אביהן של התובעות אשר הסתלקו מהעיזבון לטובת אמן.

אמן של התובעות פתחה (כ-4 שנים לאחר הפטירה) בהליכים שונים הנוגעים לחלוקת העיזבון שכלל גם נכסים אחרים, בין לבין ולאחר פתיחת חלק מההליכים משך הנתבע 3 מהחשבון סכום נוסף בסך 480,410 ₪ שהועבר ביום 29.12.05 לחשבונה של הנתבעת 2 וכאן באה מצדן של התובעות טרוניה נוספת כלפי הנתבע 1 שידע כי שני שותפים נפטרו, בכל זאת אושרה משיכה רק על סמך בקשת הנתבע 3 וללא פניה כלשהי ליורשים ומקל וחומר נוכח ההתראה וההוראה שנתן אביהן בשעתו. לטענת התובעות הנתבע 1 הפר גם חובות נאמנות עת אפשר מימוש השעבוד מהחשבון הגם שהוא עצמו לא דרש זאת וכשומר בשכר של הכספים, התרשל בשמירתו.

התובעות דורשות היום להשיב להם 4/9 מהכספים שהועברו לחשבון הנתבעת 2 (חלקן של התובעות כולל את השליש של אביהן המנוח ועוד שליש מהשליש של סבתן שאותו ירש ממנה אביהן).